העובדה כי המדינה איננה מתייחסת לבדואים כאל אזרחים שווי מעמד מעמיקה את חוסר האמון ואת הדרתם מהשיח הפוליטי, הכלכלי והחברתי. בשנת 2020 נהרסו 2,568 מבנים בכפרים הבדואים המוכרים והלא מוכרים. זו עלייה של 13% בהיקף הריסות מבנים בהשוואה ל-2019. כך ששנת 2020 היא שנה ששברה את השיא המפוקפק של הריסות ומבנים בנגב, בהשוואה לשנים קודמות, זאת על אף הבטחות המדינה להקפאת ההריסות בשל מגפת הקורונה.
לאחרונה התחילה המדינה בפעולות חריש של שדות המשמשים את הבדואים לחקלאות, במטרה לפגוע במקור הפרנסה והמזון שלהם, במסורת ובקשר שלהם לאדמות הנגב. כל זה נעשה במלוא העוצמה והכוח כשהמשק עדיין נמצא תחת הגבלות, ואל מול עיני אלפי ילדים בלי גישה למערכת החינוך ומבוגרים שעדיין נמצאים בבתיהם בשל מגפת הקורונה. בשבוע שעבר פנינו לרשויות יחד עם האגודה לזכויות האזרח ודרשנו להפסיק את הריסות הבתים ולהפסיק את הפגיעה ביבולים החקלאיים של התושבים הבדואים בנגב.
למכתב מוזמנים.ות להכנס ללינק
התמונה צולמה ע"י אַמַל אַבּוּ קְוִידִר, אַז-זַרְנוּג, 15.09.2020