אישורה של הצעת החוק ליישום תוכנית פראוור-בגין ב- 6.5.2013 בוועדת השרים לענייני חקיקה הינו צעד חמור בדרך למיסוד מדיניותה המפלה והגזענית של המדינה בנגב, ויש להתנגד אליו בחריפות.
משמעותו של החוק ההולך ונרקם הינה הפיכתו של הנגב למרחב "נקי ככל האפשר מבדואים", נישולם של הערבים הבדואים מאדמתם ומאמצעי הייצור המסורתיים שלהם, פירור המבנה החברתי שלהם וריכוזם הכפוי ביישובים עירוניים דלים במשאבים ויכולות לפיתוח עצמי, בניגוד לאופי המסורתי החקלאי של חלקים ניכרים מהחברה הבדואית. החוק יביא להמשך תהליך הייהוד של המרחב תוך בידול האוכלוסייה הערבית הבדואית בתוכו, והדרתה אל שולי החיים האזרחיים. צעד זה יפגע באפשרות לפיתוח הנגב לטובת כל תושביו, בכללם תושביו היהודים.
ההחלטה מכשירה הלכה למעשה פינוי כפוי של עשרות אלפי אזרחים, והרס של כפרים רבים ועומדת בניגוד להמלצת ועדת האו"ם לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (2011), שקראה לישראל להימנע מפינוי בכוח של תושבים, ולהפסיק את הריסות הבתים בכפרים הבלתי מוכרים, ובניגוד להמלצות הועדה לביעור האפליה הגזעית (2012), שקראה למדינה ישראל לגנוז את תכנית פראוור העומדת בבסיסה של הצעת החוק שעברה את אישור ועדת השרים לענייני חקיקה.
ועדת השרים אף החמירה את התוכנית המקורית, הבעייתית ממילא, בארבעה אופנים:
תנאים אלו הוכתבו על ידי אנשי הימין הקיצוני החברים בוועדה ובממשלה. הם מעידים יותר מכל על המטרות העומדות מאחורי תהליך החקיקה, וחושפים את כוונות הפיקוח, הריכוז והשליטה שמנחים את תוכנית זו. תחימת תהליך גירושם של עשרות אלפי אזרחים מאדמתם לפרק זמן קצר ומוגבל תוך גזילת זכויות הקנין שלהם, והצגת מפה שמטרתה לוודא כי "לא יימסרו יותר מדיי שטחים לבדואים", כמו גם הגדלת הכוח המשטרתי האמון על הפינוי נועדו להשיג בעלות יהודית מקסימאלית על אדמות הנגב, ללא כל התחשבות בצרכי הקהילה הערבית הבדואית, בזכויותיהם האזרחיות ובזיקתם לקרקע.
פורום דו קיום בנגב סבור שהתהליך הנוכחי המוביל לעיגונה של התוכנית בחוק, הינו הרסני לעתידו של הנגב ולחיי תושביו. אנו מצרים על הפניית משאבים כה נרחבים למטרות אכיפה משטרתית של תוכנית אלימה ודכאנית, בשעה שמשאבים אלה יכולים להיות מופנים להכרה בכפרים הקיימים ופיתוח תשתיות בהם.
יישום התכנית שהבדואים לא היו שותפים לה ורובם ממתנגדיה החריפים, עומד בניגוד לעקרונות הצדק ונעשה תוך ניצול הכוח השלטוני שישנו בידי המדינה, באופן שמשרת לכאורה רק את אזרחיה היהודים, אך למעשה פוגע באינטרס ארוך הטווח של הציבור הרחב. על הריבון לעשות שימוש מושכל בכוח הניתן בידו ולא, הוא מחבל ופוגע בסמכות שניתנה לו על ידי הציבור. מתווי המדיניות יודעים כי מדובר באפליה על רקע גזעי ואתני ועם זאת מעבירים עוד ועוד זכויות ומשאבים לאוכלוסיה היהודית, על חשבון האוכלוסייה הערבית. מדיניות זו משעתקת את המשך הדיכוי וההחלשה של הערבים הבדואים בנגב, מחריפה את הניכור והשנאה בין אוכלוסיות בנגב, ופוגעת אנושות בחברה האזרחית בנגב.
מעל הצעת חוק זו מתנופף דגל שחור, ויש לעשות כל מאמץ למנוע את השלמתה. יש עוד זמן לעצור את החוק ואנו נעשה כל שביכולתנו בכדי שקברניטי המדינה יתעשתו, יבינו את השלכותיו ההרסניות ויגנזו אותו בעודו באיבו. זאת, לרווחת כלל האוכלוסיה, ולמען האינטרס ארוך הטווח של כל תושבי הנגב – יהודים וערבים.