מדינת ישראל ממשיכה להפעיל מדיניות נישול כלפי הקהילה הערבית-בדואית בנגב, מבלי להתייחס אליהם כאל אזרחים שווי מעמד. בשנת 2019 נהרסו 2,241 מבנים. 33% מהם לפני שבכלל הוצא צו-הריסה, עליה של 146% מהשנה הקודמת (2018). מספר ההריסות העצמיות בשנת 2019 היה כמעט זהה לזה של 2018, ו- 88% מהתושבים העדיפו להרוס את בתיהם בעצמם ולהימנע מקנסות כבדים וכניסה של כוחות שיטור חמושים לכפר.
עקב ההתפרצות של נגיף הקורונה והנחיות משרד הבריאות, פנה פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי יחד עם 23 ארגונים אחרים ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה דחופה לעצור את הריסות הבתים וחריש השדות. היועמ"ש הורה לעצור את ההריסות ועם זאת, המשיכו כוחות האכיפה והמשטרה את כל פעילויות האכיפה: חריש השדות, חלוקת צווי הריסה והתראות; זימון אזרחים בדואים לחקירות במשטרה; מתן קנסות לרועי צאן ועוד. התנהלות זו בשעת משבר בריאותי, חברתי וכלכלי שכמוהו לא נחווה בישראל ובעולם, משדר לאזרחים הבדואים פעם נוספת עד כמה רשויות המדינה אטומות לזכויותיהם.