Negev Coexistence Forum for Civil Equality
פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי
منتدى التعايش السلمي في النقب من أجل المساواة المدنية

דבריה של חיה נח, מנכ"ל פורום דו-קיום בנגב, בעצרת יום האדמה 2012

06.04.2012

צילום: סילביה בואריני

שלום רב,לכל הנמצאים כאן היום ערבים, יהודים ונוצרים – ישראלים ואורחים מחו"ל. תודה לאנשי ואדי אל נעם שארגנו את האירוע ותודה על ההזמנה לשאת דברים.

התכנסנו כאן היום ובישובים ערביים נוספים בישראל ומחוצה לה כדי לציין את יום האדמה ה 36. זהו יום חשוב לכולם בוודאי לפלסטינים ערביי ישראל אך גם לנו פעילי זכויות אדם ישראלים ובינלאומיים. זהו יום חשוב שנועד להזכיר ולזכור את אשר אירע  ב- 1976, אך גם כדי שמה שאירע אז לא ישנה, כדי שהקורבנות של מה שארע לא יהיו לשווא. כדי שהחברה הפלסטינית בישראל לא תמשיךלהיתפש כאיום מתמיד על השלטונות, כדי שיום האדמה וימי האדמה שלאחריו יקדמו את החברה הפלסטינית בישראל ויצעידו אותה קדימה, כחלק מהחברה האזרחית בישראל,  כחברה שיש לה זכויות בדין והיא זכאית לשוויון אזרחי כמו כול אזרחי המדינה היהודים.

ועדת המעקב החליטה בתבונה רבה לקיים השנה אירוע גם בנגב. השנה חשוב במיוחד לציין את היום הזה בנגב, כי הנגב הפך לטריטוריה שהממסד מתייחס אליה כמרחב ריק – מרחב ריק שהוא רוצה לעצבו מחדש כדי לשרת את מטרותיו.

חשוב לקיים את יום האדמה בנגב כי כאן הרסו בשנת 2011 מעל 1000 בתים! אירוע שערורייתי וחסר תקדים בהיקפו! האם היה עולה על דעתו של מישהו בישראל להרוס ישוב בסדר גודל של עומר? מיתר? להבים? זהו היקף האוכלוסיה שנפגע במהלך שנת 2011 מהריסת בתיו. כיצד יתכן שאלפי אנשים, נשים וילדים נותרים ללא קורת גג וכולנו ממשיכים בחיינו כאילו לא אירע דבר? איך הציבור הישראלי עובר על זה לסדר היום? זה בלתי נתפש! בלתי נתפש שהמדינה בצעד אקטיבי מממנת מאות שוטרים, פקחים, עורכי דין, פקידים, קבלנים ושופטים כדי להרוס בתים. כדי להרוס בתים! המדינה מותירה אלפי חסרי בית סתם כך לנפשם! תסתדרו ותתארגנו. מה הנפגעים אמורים לעשות? היכן הם אמורים להתגורר? אנשים שלא המתינו למדינה הגוררת רגליים ומסרבת להציע להם פתרונות הולמים, אנשים שביקשו פתרון דיור, כי לא היתה להם ברירה כי יש להם משפחות, והם בנו להם בית כדי להגן על ילדיהם, רואים את בתיהם נהרסים לנגד עיניהם שוב ושוב, ויושבים אל מול הריסות ביתם תחת השמש הקופחת או הגשם הסוער.. כולנו גם יודעים מהו הבית הזה וכמה הוא צנוע, אבל לדייריו הוא בית לכל דבר. הם היו מעדיפים משהו טוב יותר לילדיהם ולהם אבל זה מה שאפשר לעשות כאשר העתיד לגמרי אינו ברור ולא ברור כמה זמן ישרת הבית את בעליו. מה האנשים הללו אמורים לעשות כעת משנהרס ביתם? לחיות תחת כיפת השמיים?

על מדינת ישראל להתבייש בושה גדולה על כך שמדי שנה לא רק שהיא מונעת מאלפי אנשים זכות בסיסית לקורת גג, אלא שבאמצעות נציגיה היא הורסת באופן אקטיבי את בתיהם של אזרחיה. ואין כמעט פוצה פה ומצפצף. האם למדינה כזו אפשר לקרוא מדינה דמוקרטית?

חשוב לציין את יום האדמה בנגב כדי לגנות את מדיניות הממשלה הזו וקודמותיה המתייחסות אל הנגב כמרחב שבו הן יכולות לעשות כרצונן. כמו  שבשנות החמישים, יכלו לגרש ולהעביר אנשים שגרו דורות בכפריהם מהנגב המערבי למזרח הנגב ואף אל מחוץ לגבולות. כך המשיכה המדינה  לפעול באותה הצורה,בהרס כפרים שלמים והעברת תושביהן בתל מלחתה בהר הנגב , בעמרה, בכרכור, בטוואייל אבו ג'רוואל ובמקומות נוספים ועד היום בנסותה לעשות זאת באל-עראקיב!

כפרים שלמים נהרסים והחברה הישראלית עומדת מנגד. טוואייל אבו ג'רוואל נהרסה מעל חמישים פעמים ולצערנו הרב המדינה "ניצחה" והאזור הולך והופך ליער באדיבות הקרן הקיימת לישראל. אם לא די בכוחות העומדים לרשות המדינה היא מביאה את העם היהודי בתפוצות באמצעות הקק"ל לסייע לה ולהפוך מרחבים שלמים שהיו בתיהם ומקור פרנסתם של רבים ליער, נוטעים יערות של גזענות ושנאה.

אל עראקיב מחזיקה מעמד. היא עמדה  בשלושים ושש הריסות ויכלה להן. שלושים ושש פעמים שמדינת ישראל קבלה החלטה שתרשם לדיראון עולם ותושבי אל עראקיב נצמדו לאדמתם. הכפר הפך לסמל, סמל המאבק של המיעוט, מיעוט לאומי ולפעמים רב לאומי ומיעוט מספרי, במדינה. מיעוט הנאבק על קיומו באומץ ובהתמדה תוך ויתור על הכל, על שלוות נפש, על רכוש, על יכולת להשתכר, ועל הצורך לחיות נורמליים.  זה שנים שהם חיים חיים בלתי אפשריים בשוליו של בית קברות ממנו יוצאים הילדים בבוקר אל בית הספר ואליו הם חוזרים אחר הצהרים. אבל מיעוט שכוחו באמונתו בצדקתו ממשיך להיאבק,ואמונה כזו גם דחפורים, מעצרים, משפטים ומערך שלם של לחצים שמפעילה המדינה כמו מניעת מים, ניתוק חברתי וטקטיקה ידועה של הפרד ומשול לא יצליחו למוטט. אנשי אל עראקיב, בצומוד שהנגב לא ידע כמוהו ואולי גם ישראל כולה לא הכירה עד עכשיו מלמדים את כולנו מהו מאבק וכיצד יש לנהלו.

חשוב לציין את יום האדמה בנגב כי כאן יהודים מקבלים זכויות יתר. הם מגיעים לכאן רק בגללן. ושלא תהיה לאף אדם או ממשלה אשליות בדבר. רק זכויות יתר מביאות לכאן את החוואים ואת האחרים! מבואות ערד אלו 10 ישובים בהן תהיה חלוקת זכויות  חינם למתיישבים בדמות ישובים קטנים נוספים. בעוד קרקע ניתנת חינם ליהודים מי שמשלמים את המחיר הם תושבי הכפרים הבדואים שידרשו לפנותה. ולכן חשוב לציין את יום האדמה כאן.

סאוע ועתיר אום אל חירן ידרשו לשלם את המחיר לטובת היער, תושבי ואדי אלנעם, חשם זאנה, ביר אל חמאם,  וכפרים רבים אחרים יהיו אלו שישלמו את המחיר לטובת כביש 6, אלסירה לטובת אזור התעשייה בנבטים, אל מקימן לטובת בסיס המודיעין שיקום סמוך ללקיה וכפרים רבים לטובת אזורי יער  וכו' וכו'. ולכן חשוב לציין את יום האדמה כאן.

כל תושבי הכפרים הללו יצטרכו חלילה להתפנות לעיירות ולישובים גדולים שבהם חלקם לא יחושו בנח, רבים לא ימצאו את עצמם, יגורו בתחושת ניכור, חדלון ומיאוס ותחושה קשה של אפליה. ולכן חשוב לציין את יום האדמה דווקא כאן.

חשוב לציין את האירוע בנגב כדי לצלצל בכל פעמוני האזהרה נגד תכנית ממשלתית גזענית אשר עומדת לעלות לדיון במושב הקיץ. תכנית שתביא לפינויים של רבבות ולהרס כפרים רבים. אסור לשתוק ולהבליג ולתת לקברניטי המדינה לפעול באלימות ובגזענות ביחס לאזרחים הערבים בנגב בפרט ובישראל בכלל.

חשוב שנפעל יחד ערבים ויהודים כנגד התכנית.

אף על פי שפעילות משותפת של יהודים וערבים צריכה היתה להיות כבר ברורה מאליה הרי שהיא לא כזו! היא נתפשת כמעט חסרת לגיטימיות בשכבות רחבותבחברה הישראלית, המנסות לחבל בלגיטימיות ובפעולה הזו המאיימת משום מהעל הצבור היהודי ולפעמים גם על חלקים בצבור הערבי. הימין הישראלי עושה כל מאמץ כדי להכתיב את חוסר הלגיטימיות של שותפות כזו בישראל. השותפות הכרחית כאמור במיוחד לנוכח תכנית הבאה לאיים על עשרות אלפי אנשים בעתיד הקרוב ומשתתקבל הצעת החוק הממשלתית הגזענית היא תביא חלילה להרס ולהשמדה של כפרים רבים ולעקירה של עשרות אלפים ותזרע זרעי שנאה שלא יאפשרו לאף אחד לחיות בנגב.

כולנו יודעים שלממשלה אין בעיה להעביר את הצעת החוק. בקרב עמנו אנחנו יושבים ואנחנו מכירים את רוב חברי הכנסת ויודעים שרובם יתמכו בשמחה בהצעת החוק החדשה ישנה. זו תהיה עוד הצעת חוק שתיזכר לדיראון עולם. הר יכולנו יודעים  שהצעה זו מוגדרת  על ידי ועדת האו"ם למיגור כל צורות הגזענות כהצעה  גזענית, והוועדה אף מציעה לכנסת שלא לחוקק את החוק. מדובר בהצעת חוק שאם תחוקק תהיה פרק מביש בספק החוקים הישראלי. ולכן חשוב שנציין יחד את יום האדמה.

ולכן עלינו, ערבים ויהודים, וכל מי שהנגב והמקום הזה בו אנו חיים במשותף חשוב לו, לפעול כנגד התכנית הזו החוקים ויתר התוכניות ההזויות והגזעניות שעולות מידי פעם בפעם על שולחנה של ממשלה גזענית זו או אחרת. על כולנו להתגייס למאבק בתכנית, על כולנו לפעול לכך שכולנו נוכל לחיות כאן בשותפות ובשוויון אזרחי.