Negev Coexistence Forum for Civil Equality
פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי
منتدى التعايش السلمي في النقب من أجل المساواة المدنية

בדיון הועדה למעמד האישה התברר: הממשלה נסוגה מיעדי התעסוקה בתוכנית החומש

05.02.2018

נציגת משרד הכלכלה הודיעה כי בתקציב תוכנית החומש לשנים הבאות לא יכללו תוספות תקציביות לפיתוח אזורי התעשייה היישוביים הבדואים, ובהם אזורי התעשייה בעיירה שגב-שלום, ובכפרים אבו-קרינאת, אום-בטין, ואלסייד. המשרד הודה כי פיתוח אזורי התעשייה היישוביים נתקל בקשיים רבים, אך לא מסר לועדה פרטים על מספר הדונמים ששווקו ומספר העסקים שנפתחו. המשרד מקווה כי ניתן יהיה לקדם את אזורים הללו מתקציבים עודפים שטרם נוצלו במסגרת תוכנית החומש הקודמת. נציגת המשרד העירה כי העודפים יספיקו לסיים את עבודות הפיתוח הקיימות, אך הוסיפה בהיעדר תקציב נוסף- "בעוד חמש שנים נעמוד בפני שוקת שבורה ולא יהיו שטחי פיתוח". 

יו"ר הועדה, ח"כ עאידה תומא סלימאן  מחתה על הדברים ואמרה: "אתם אומרים שחמישה אזורי התעשייה לא תוקצבו מספיק, אבל לאזורי התעשייה המרחביים באזור יש תקציב. למה לא החליטו על תוספת תקציב לאזורים שיש עליהם החלטה ממשלתית?". ח"כ תומא סלימאן הדגישה כי לאזורים אלה יתרון בולט בקליטת נשים לעבודה, שכן הללו אינן מוכנות להרחיק מהבית אל מקום העבודה. ח"כ ג'מעה אזבארגה הוסיף: מחמשת האזורים האלה, רק אחד בוצע. בעידן הנגב. יש קצת תנועה באזור שגב אבל זה לא אזור תעשיה כמו שהיינו מצפים".

נציג משרד העבודה והרווחה, חגי פורגס, מסר כי המשרד הקצה מאז שנת 2014 הקצאות לרשויות להקמת 21 מעונות יום ליישובים הבדואים ואולם רק 10 מהם הוחל בתהליכי בנייה. מבין אלו שנבנו, חלק גדול אינם פועלים, בין השאר מאחר ולא הושלמו המכרזים לעמותה מפעילה. פורגס טען כי עם השלמתם יוכפל מספר הילדים הבדואים במעונות.

ח"כ עאידה תומא סלימאן קבעה כי ההתקדמות בבניית המעונות ופתיחתם איטית מאד, ואינה מספקת. היא ציינה שדרשה בדיונים קודמים בנושא, להקים מנהלת מיוחדת שתסייע לרשויות המתקשות בניהול תהליך. "המנהלת הייתה צריכה לרכז את זה, ולעזור לרשויות שאין להן יכולת. האזרחים לא צריכים לסבול בגלל שהמועצה האזורית שלהם מוחלשת. אתם צריכים ליצור תכניות שעונות לצרכים ולא רק לדאגות של רשויות שיש להן יכולת לבקש". היא תבעה מהמשרד להודיע אם המנהלת תוקם.

בשורה שלילית נוספת הייתה הודעת נציגי משרד החינוך, כי בתוכנית החומש החדשה לשנים 2017-2022 לא יוקצו תקציבים להשלמת השכלה לנשים בדואיות. בעבר כללה התוכנית 2.5 מיליון שקלים לחינוך מבוגרים בכיתות השלמת השכלה- מלימודי שפה בסיסיים ועד השלמה לבגרות.

ח"כ תומא סלימאן העירה: "אם רוצים להעלות את רמת תעסוקת הנשים צריך להשקיע בנשים שלא קבלו שום השכלה. צריך תקציב מיוחד לנשים בדואיות, ללמד אותן קרוא וכתוב! אישה שלא יודעת להתראיין ולא מסוגלת לקרוא תלוש שכר, חינוך מינימלי, תתקשה למצוא עבודה. זה אומר לוותר מראש על חלק גדול מהנשים הבדואיות. אני מבקשת שתקיימו דיון ותמצאו את התקציבים". 

ח"כ תומא ציינה כי תוכנית החומש ליישובי הבדואים לשנים 2017-2021 מאכזבת: "יש נסיגה שנעשתה מבחינת כוונות הממשלה מרגע שלא נקבע שהיעד של תעסוקת נשים הוא יעד מרכזי בתוכנית, דבר שהתקיים בתוכנית הקודמת. זה מצב קשה כשהמטרה הזו אפילו לא נקבעה בהחלטת הממשלה. בחלק גדול מהמשרדים אין יעדים לתעסוקת נשים". לדברי ח"כ תומא סלימאן התוכנית יורה לכל הכיוונים, ואין בין מרכיביה תיאום. "אני מודאגת מהעובדה שלא נקבעו לנושא התעסוקה יעדים ברורים, זה נראה כמו נסיגה מכוונת ממטרות התכנית".

רקע:

שיעור התעסוקה של הנשים הבדואיות בנגב נמוך ביותר, ועומד על  23%, ולכך השלכות חמורות על תנאי חייהן, לרבות עוני עמוק, היעדר דיור הולם, ואף היעדר ביטחון תזונתי. לאבטלה ולהשתכרות הדלה נודעות השלכות שליליות המשפיעות גם על הדור הבא. חומרה מיוחדת נודעת למצבן של נשים מעוטות השכלה (ובהן אנאלפביתיות, בעלות השכלה יסודית או ללא בגרות) ונשים בכפרים הבלתי מוכרים. בד-בבד למצב זה השפעה שלילית מובהקת על כלכלת מדינת ישראל, ועל מיצוי היכולות האנושיות שלה לצרכי הפיתוח. 

שיעורי העוני הגבוהים בחברה הבדואית, נחשפו לראשונה בדו"ח מימדי העוני לשנת 2016 של הביטוח הלאומי, מצביעים על פער אדיר המחייב מתן מענים, בפרט בתחום תעסוקת נשים. כבר בשנת 2010 קבעה הממשלה יעד תעסוקה ארצי עבור הנשים הערביות לשנת 2020- 41%. יעד זה ניתן להשגה ביישובי הצפון והמרכז, אך רחוק עד מאד ממימוש בנגב.  

בדיוני הועדה התקשו נציגי הממשלה להצביע על התרומה של תכניות החומש לקידום תעסוקת נשים בדואיות, ולפרט הישגים שהושגו בדרך אל היעד. נראה כי מימוש היעד הממשלתי לא עמד לנגד עיניהם בעת תכנון המדיניות ויישומה. זהו מחדל חמור.   

דו"ח המעקב של פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי, מראה כי לא ניתן להגיע להישגים משמעותיים בתעסוקת נשים בדואיות ללא השקעה ניכרת בהכשרה מקצועית שתשדרג את המיומנויות התעסוקתיות באופן משמעותי. אין די בהשמה יעילה או בהענקת תמריצים למעסיקים: יש להשקיע במיומנויות של הנשים, צעירות ומבוגרות, ולשדרג את יכולתן למצוא עבודה קבועה ולהעלות את שיעורי ההשתכרות.  

הפורום סבור כי קצב המימוש של החלטות הממשלה בעניין בינוי מעונות היום ביישובי הבדואים איטי ביותר, תוך פגיעה קשה בזכויות ההורים והילדים ובפרט בתעסוקת הנשים. אפליה זו נמשכת עשורים. בשנת 2014 הובטח כי שיטת תקצוב חדשה תביא לקיצור הליכים, ואולם בפועל לא חל שיפור ממשי. מסלול קבלת ההחלטות והביצוע רצוף מכשולים בירוקרטיים קשים. זהו מצב שאין להשלים עמו.

בד-בבד המדינה אינה ממלאת את חובתה לפעול להצבת גנים ביישובי הבדואים ובפרט בכפרים הבלתי מוכרים. קיומם של עשרות גני ילדים ביישובים הבדואיים, מוכרים ולא מוכרים כאחד, אשר עומדים לא פעילים מראשית שנת הלימודים, משדר זלזול מוחלט בהתחייבויות משרד החינוך בפני הכנסת, ובזכויות התלמידים הערבים בנגב. היעדרם של גנים ב- 25 כפרים בלתי מוכרים משקף הפקרה של זכותם של אלפי ילדים, ומעבר לכך, מקשה מאוד על יכולתן של נשים בדואיות להשתלב בשוק העבודה.

מנכ"ל פורום דו-קיום, חיה נח: "קצב פיתוח המעונות והגנים בנגב מפגר מאד אחרי הצרכים. תשע כיתות מעון חדשות בשגב שלום ניצבות ריקות משך חודשים! הדבר מצביע על אוזלת יד חמורה בשלטון המרכזי וברשויות המקומיות. על שר העבודה והרווחה לבדוק בדחיפות את מחדלי משרדו. זהו אחד מני מחדלים רבים, באחריות ישירה של המדינה, אשר ממש מונעים מנשים בדואיות להשתלב בשוק העבודה."