כְּסִיפִה היא עיירה בדואית שהוקמה על ידי המדינה במקום מושבם של בני מטה עדולם ומשפחות אחרות ועל קרקעותיהם. המקום שימש עוד שנים רבות קודם לכן כמרכז כפרי של האוכלוסיה הבדואית באזור, מעידים על כך בית קברות גדול עתיק וכן מבני אבן ובורות מים שנמצאים בו.

כְּסִיפִה הוקמה בשנת 1982, עם הקמת שדה התעופה הצבאי נבטים במסגרת הסכם השלום עם מצרים.  הצורך בהקמת שדה התעופה צבאי כתחליף לשדות שפעלו בסיני, הוביל לפינוי כ-5,000 תושבים שהתגוררו באזור תל-מלחתא, שהיה ללב השדה. חוק רכישת מקרקעין – 1980, המוכר גם כ"חוק השלום", הוא שאפשר את העברת האוכלוסיה מהאזור אל העיירה. תחילה היתה כְּסִיפִה חלק מהמועצה האזורית משוש ובשנת 1969 הוכרזה כמועצה מקומית, בה מתגוררים כיום כ-19,000 תושבים.

כְּסִיפִה מדורגת באשכול הראשון בדירוג הסוציו-אקונומי של היישובים בישראל, האשכול הנמוך ביותר. בעיירה פועלים 11 בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים, 46 גני ילדים, ומתנ"ס. בעיירה פועלות 5 מרפאות המעניקות שירותים רפואיים. השירותים השונים שמעניקה העיירה לתושביה, משרתים גם את תושבי הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים הסמוכים לה.