רקע כללי

אֻםּ רַתָּאם הוא כפר בלתי-מוכר שנמצא דרומית לעיירה עַרְעַרָה אַנ-נַגַבּ, צפונית לכביש 25, ומתגוררים בו כ-1500 תושבים. הכפר הוא כפר היסטורי, ונוסד לפני הקמתה של מדינת ישראל. אום רתאם נקרא של שם שיח הרותם, שנקרא רתאם בערבית, ושימש את תושבי הכפר להדלקת אש. בכפר ישנן בארות מים ומבנים היסטוריים כמו ח'רבות ובייקאת [רבים של בייקה] עתיקות.

שירותים ותשתיות

באֻםּ רַתָּאם לא ניתנים שירותי בריאות וחינוך כלל. לשם קבלת טיפול רפואי נאלצים התושבים לנסוע לעיר דימונה, נסיעה שאורכת כ-20 דקות. כמו כן, אין בכפר בתי ספר, ותלמידיו מוסעים לבתי הספר בעיירה הבדואית עַרְעַרָה אַנ-נַגַבּ, נסיעה שאורכת גם כן כ-20 דקות.

על מנת לחבר את בתיהם למים, נדרשו תושבי אֻםּ רַתָּאם למשוך צינורות על חשבונם מנקודת החיבור שנמצאת על כביש 25 כקילומטר מהכפר. זרם המים שמגיע לבתים חלש, והתושבים נאלצים לתקן בעצמם את הפיצוצים התכופים בצינורות. הכפר אינו מחובר אל רשת החשמל הארצית, למרות שמעל הכפר עובר קו מתח גבוה. על מנת לייצר חשמל בעצמם, רוכשים התושבים פאנלים סולאריים שעלותם גבוהה.

באֻםּ רַתָּאם אין כלל כבישים סלולים, והתושבים מסדרים ומתקנים את הדרכים בעצמם. בנוסף, במרכז הכפר זורם נחל אכזב שבימים גשומים עולה לעיתים על גדותיו. בימים שכאלה התושבים מתקשים לצאת מן הכפר והילדים לא יכולים להגיע לבתי הספר.

איומים

הכפר אֻםּ רַתָּאם הוא כפר בלתי-מוכר, ולתושביו שמתגוררים על קרקעותיהם, ישנן תביעות בעלות על אדמות הכפר. על פי תכנית מטרופולין באר-שבע, שטח הכפר מתחלק בין ייעוד נוף מדברי, אזור כריה וחציבה ואזור נוף כפרי חקלאי משולב. על כן, רק בחלק משטח הכפר ניתן להכיר ביישוב, אך אין כל הבטחה שהממשלה אכן תחליט כך. משרד הבינוי והשיכון הכין תוכנית להקמת ישובים יהודיים חדשים על ציר 25, שניים מהם, במידה ואכן יקומו, מתוכננים לקום במקום בו נמצא הכפר כיום. בכפר מתרחשות הריסות בתים, ועל רבים מבתיו חולקו צווי הריסה בינואר 2020. תושבי הכפר מעוניינים להתגורר ביישוב חקלאי ורוצים שהמדינה תכיר בו במקום בו הוא נמצא כיום.