עַרְעַרָה אַנ-נַגַבּ (ערערה בנגב) היא עיירה בדואית שהוקמה על ידי המדינה בשנת 1982, עם הקמת שדה התעופה הצבאי נבטים במסגרת הסכם השלום עם מצרים. הצורך בהקמת שדה התעופה צבאי כתחליף לשדות שפעלו בסיני, הוביל לפינוי כ-5,000 תושבים שהתגוררו באזור תל-מלחתא, שהיה ללב השדה. חוק רכישת מקרקעין – 1980, המוכר גם כ"חוק השלום", הוא שאפשר את העברת האוכלוסיה מהאזור אל העיירה. תחילה היתה עַרְעַרָה אַנ-נַגַבּ חלק מהמועצה האזורית משוש ובשנת 1996 הוכרזה כמועצה מקומית, כיום מתגוררים בה כ-16,000 תושבים.

עַרְעַרָה אַנ-נַגַבּ מדורגת באשכול הראשון בדירוג הסוציו-אקונומי של היישובים בישראל, האשכול הנמוך ביותר. בעיירה פועלים 10 בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים, 50 גני ילדים ומתנ"ס אחד. בעיירה פועלים שבע מרפאות ומוקד רפואה דחופה אחד. השירותים השונים שמעניקה העיירה לתושביה, משרתים גם את תושבי הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים הסמוכים לה.