רקע כללי

וָאדִי אַל-מְשָאש הוא כפר בדואי בלתי-מוכר אשר נמצא צפונית לצומת הנגב, ומתגוררים בו כ-700 תושבים. הוא נקרא על שם וָאדִי אַל-מְשָאש שזורם באזור. מרבית תושבי הכפר הם עקורי פנים, שהעבירה המדינה בשנות ה-50 מאזור הנגב המערבי. לתושבי הכפר יש אדמות באזור חלוצה.

שירותים ותשתיות

בוָאדִי אַל-מְשָאש אין שירותי חינוך ובריאות כלל. ילדי הכפר לומדים בבית ספר בכפר הסמוך, וָאדִי אַנ-נַעַם, מרחק של 20 ק"מ, שאורך כחצי שעה נסיעה. בשל הקושי בגישה לכפר, נאלצים תושבי הכפר להסיע את ילדיהם ברכב אל הכביש המהיר, שם הם ממתינים להסעה לבית הספר. תלמידי התיכון לומדים בעיירה שְׁגִיבּ אַס-סַלָאם, מרחק של 30 ק"מ מן הכפר שאורך כחצי שעה נסיעה. לשם קבלת שירותי בריאות נאלצים תושבי הכפר להגיע לשְׁגִיבּ אַס-סַלָאם, או לירוחם שנמצאת במרחק כ-20 ק"מ מן הכפר.

בכפר אין כבישים סלולים, ובזמן שטפונות אי אפשר לנוע בכפר. יתרה מזאת, תחנות האוטובוס על הכביש הראשי הסמוך בוטלו עם הרחבת הכביש. לכפר אין נקודות חיבור למים כלל, על אף שצינור ראשי של מקורות עובר כ-2 ק"מ מן הכפר. על כן מובילים התושבים מים במכליות, אותן הם ממלאים בנקודה שמרוחקת מן הכפר 8 ק"מ. הכפר לא מחובר לרשת החשמל הארצית ותושביו משתמשים בפאנלים סולאריים על מנת לייצר חשמל.

איומים

הכפר וָאדִי אַל-מְשָאש הוא בלתי-מוכר ועל פי תוכנית מטרופולין באר שבע הכפר הוא נמצא בתחום "אזור נוף מדברי" בו לא ניתן להכיר ביישוב. הוא נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית רמת הנגב, אך לא מקבל שום שירות מהמועצה. המדינה מעוניינת להעביר את תושבי הכפר, כחלק מהניסיון להעביר את הכפר הסמוך וָאדִי אַנ-נַעַם, אל העיירה שְׁגִיבּ אַס-סַלָאם. תושבי הכפר שעוסקים בחקלאות מעוניינים שיכירו בכפרם במקום בו הוא נמצא כיום. התושבים לא מעוניינים לגור בעיר ורוצים לחיות ביישוב חקלאי. בכפר ישנן הריסות בתים מדי פעם, ולאור איומים בהשתת עלויות על בעלי הבתים ישנם תושבים שהרסו את בתיהם בעצמם.

*צורות כתיבה נוספות: ואדי אל-משאש, ואדי אלמשאש, ואדי משאש