• רקע היסטורי

      אַס-סִרּ הוא כפר בדואי בלתי-מוכר בו חיים כ-2,700 תושבים, אזרחים שהועברו למקום זה על ידי המדינה ממקום מושבם ההיסטורי, השוכן כ-15 ק"מ מערבית למקומם הנוכחי, ממנו נעקרו בשנת 1954 על ידי הצבא ולחלקם יש תביעות בעלות על קרקעות אלה. כמו כן, ישנם מתושבי הכפר אשר נעקרו פעמים נוספות עד שהתבקשו בשנת 1994 על ידי השלטונות להתיישב במקום הנוכחי. כמה מהתושבים נאלצו לעבור שוב גם לאחר 1994 על מנת לפנות מקום למסילת רכבת לנאות-חובב, מסילה שעוברת כיום בתוך הכפר. 

      הכפר קרוי על שם עץ אופייני לאזור. השם של אזור התעשייה הסמוך, עמק שרה, הוא שיבוש בעברית של שם הכפר.

      שירותים ותשתיות

      שירותי הבריאות ובתי ספר הקרובים ביותר לכפר ניתנים בעיירה שְׁגִיבּ אַס-סַלָאם, מרחק של כ-6 ק"מ. הכפר לא מחובר למערכת החשמל הארצית על אף שמעליו עוברים קווי מתח גבוה המוליכים חשמל צפונה. החשמל במקום מתקבל בעיקר מפאנלים סולאריים שרכשו התושבים בעצמם. אספקת המים מתאפשרת מחמישה חיבורים, כאשר הרחוק מביניהם משתרך לאורך 4 ק"מ של צינורות 1 אינץ' לצנרת המים הארצית ומשם בצנרת פרטית אל המתחמים השונים. התושבים קונים את המים מחברת מקורות ומשלמים את התעריף המירבי העומד על 13 שקל לקוב. בשנה האחרונה פנה הועד המקומי לספק המים האזורי "מימי-נגב" על מנת לרכוש מהם מים במחיר זול יותר אך רשות הבדואים לא אישרה את החיבור היות והם מעוניינים לעקור את הכפר ממקומו.

      את הכפר חוצה כביש בעל ארבעה מסלולים (כביש 40). המבנים בכפר הם צריפים הנתונים לפגעי מזג-האוויר והעדרם של כבישים במקום הופך את הנסיעה אל הכפר, בתוכו ומחוצה לו לקשה ביותר, במיוחד בתקופת הגשמים. מרבית תושבי הכפר מתפרנסים מחקלאות ורעיית צאן ואחרים עובדים בבאר שבע והסביבה.

      איומים

      הריסת בתים מתרחשת בכפר לעתים קרובות, כאשר מרבית האנשים הורסים את בתיהם בעצמם על-מנת להימנע מכוחות-האכיפה ומעימותים עם המשטרה הכחולה ויחידת יואב. בית-הסוהר הסמוך, מסילת-הרכבת, אזור התעשייה והכבישים כרסמו בשטחו של הכפר וכיום אַס-סִרּ מחולק לשלוש רצועות אורך צרות מצפון לדרום. יתרה מזאת, הכפר ממוקם באזור המיועד על פי תוכניות המתאר להוות אזור תיירות. רשות הבדואים פנתה לועד המקומי והציעה תוכנית מפורטת למעבר לשכונה מערבית לשְׁגִיבּ אַס-סַלָאם, אך זאת מבלי להתייעץ כלל עם התושבים. תוכנית זו אינה כוללת פתרונות לעדרי הצאן של תושבי הכפר – מקור הפרנסה העיקרי – ואין בה התייחסות לביקוש הגבוה לדיור בעיירה שְׁגִיבּ אַס-סַלָאם, שכבר היום מתקשה לספק לתושביה פתרונות מגורים. עקב סיבות אלו, סירב הועד המקומי של אַס-סִרּ לתוכנית של רשות הבדואים. בעקבות סירובם, החלה הרשות לפנות למשפחות באופן פרטני עם הצעות שונות. 

      *צורות כתיבה נוספות: אלסיר, א-סיר, אל-סיר, אלסר, א-סר