אַל-מְכִּימִן הוא כפר בדואי בלתי-מוכר, הממוקם צפונית לכביש 60, בסמוך לעיירה אַל-לַגִיִּה (לקיה). בכפר מתגוררים כ-1,500 תושבים. אַל-מְכִּימִן הוא כפר היסטורי, הנמצא במקומו עוד קודם להקמת המדינה. בשנת 1953 הועברו תושביו על ידי הממשל הצבאי מאדמותיהם לאזור תל ערד, שם חיו עד לשנת 1974. בשנת 1974 הוחלט להשיבם אל הכפר, בו הם מתגוררים עד היום.
פירוש השם אל-מכימן הוא מהמילה הערבית המתארת מקום השוכן בין שתי גבעות, המכונה בעברית "אוכף".
בכפר אַל-מְכִּימִן אין שירותי חינוך ובריאות. התלמידים וילדי הגנים מוסעים מדי יום למוסדות חינוך בעיירה הסמוכה אַל-לַגִיִּה, שנמצאת במרחק של כ-3 ק"מ מן הכפר שאורך כ-20 דקות נסיעה, בעקבות העובדה כי הכביש רעוע. לשם קבלת טיפול רפואי מגיעים התושבים למרפאה ב אַל-לַגִיִּה גם כן.
תושבי הכפר מקבלים מים מנקודת חיבור שנמצאת בכפר הסמוך עַוַגָ׳אן, הם מושכים ממנה תשתיות בעצמם, ונושאים בעלויות הקמת התשתיות ובעלויות תפעולן ובתיקון דליפות ותקלות. הכפר לא מחובר לרשת החשמל הארצית ותושביו משתמשים בפאנלים סולאריים על מנת לייצר חשמל. בכפר אין כבישים סלולים ובימי החורף נאלצים תלמידי הכפר להישאר בבתיהם שכן ההסעות אינן פועלות.
תושבי הכפר אַל-מְכִּימִן מתגוררים על קרקעותיהם, עליהן הגישו תביעות בעלות עוד בשנות ה-70. בשנת 1978 העבירה המדינה קרקעות חקלאיות של הכפר לקיבוצים שומריה ולהב. בשנות ה-2000, לאחר שיכון מפוני עצמונה מרצועת עזה בקיבוץ שומריה, נמסרו להם קרקעות נוספות מקרקעות הכפר. תושבי הכפר מעוניינים שהמדינה תכיר בו כיישוב חקלאי עצמאי. ככפר בלתי מוכר נתון אַל-מְכִּימִן למדיניות של חלוקת צווי הריסה והריסות בתים רבות.