רקע כללי

הכפר הבלתי-מוכר אַז-זַרְנוּג קיים עוד טרם הקמת מדינת ישראל ואוכלוסייתו מונה כ- 5,000 איש. משמעותו של שם הכפר היא "ערוץ" או "פלג", על שם ערוץ הנחל העובר בסמוך לכפר.

שירותים ותשתיות

מאז 2003 שירותי הבריאות ניתנים במרפאה שהוקמה בכפר, הפתוחה למספר שעות מוגבל. המרפאה משרתת גם את תושבי הכפרים הסמוכים והצפיפות בה רבה. במקום אין בית מרקחת מאחר ואין תנאי קירור מתאימים.

בית הספר נווה מדבר, יסודי וחטיבת ביניים, נפתח בכפר בשנת 2000 ולומדים בו כ-900 תלמידים מאַז-זַרְנוּג ומכפרי הסביבה. בשנת 2018 החלו תושבי הכפר במאבק להקמה של ביה"ס תיכון, עבור למעלה מ-200 תלמידים שאין להם פתרון חינוכי קרוב לבית. עמותת הימין "רגבים" עתרה נגד בנייתו ופתיחתו של התיכון, אך בתאריך ה-29 לאוגוסט 2019, שופטת ביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע דחתה את בקשתם למנוע את פתיחת ביה"ס. בספטמבר 2019 נפתח ביה"ס התיכון הראשון בכפר אך במבנים יבילים ובהרשאה זמנית בלבד. 

הכפר לא מחובר למערכת החשמל הארצית והכוח מסופק לכפר בעיקר באמצעות פאנלים סולאריים שרכשו תושביו. מים מגיעים לכפר מנקודת חיבור אחת לצינור המים הארצי הראשי הנמצאת כ-1.5 ק"מ מבתי הכפר והם מועברים אל הכפר בצינורות פלסטיק שהונחו על ידי התושבים.

איומים

כמו בכל הכפרים הבלתי-מוכרים, גם באַז-זַרְנוּג מתרחשות לעתים קרובות הריסות בתים. רוב השטח של הכפר מיועד על פי תכנית מטרופולין באר-שבע לשטח ״נוף כפרי חקלאי משולב״ מה שמאפשר הכרה בכפר. חוקרת שמונתה בשנת 2010 על ידי המועצה הלאומית לתכנון ובנייה, הגישה את המלצותיה ברוח זו. אולם, המצב באַז-זַרְנוּג הינו ייחודי מאחר וישנה תביעה לבעלות פרטית על חלק משטחי הכפר. בינואר 2010 הגישה עמותת "רגבים" בקשה לשר הפנים להרוס את כל מבני הכפר בטענה שהם נבנו על קרקע פרטית.

בימים אלה (2019), מנהלות רשויות המדינה משא ומתן מול תושבי הכפר אַז-זַרְנוּג בכדי שיעברו אל מתחם 11 בעיר רַהַט. חלק מתושבי הכפר הביעו התנגדות למעבר ליישוב עירוני ודורשים שהמדינה תכיר בכפר במקומו, גם עיריית רַהַט מתנגדת להעברת הכפר אל שטחה והגישה את ערעורה למנהל התכנון הארצי בפברואר 2019. לבסוף, עתרו תושבי הכפר ועיריית רהט לבג"ץ והגיעה להישג מרשים – בית המשפט קבע כי "התכנית למתחם 11 אינה פרסונלית לשבט אבו-קוידר ואין בה מניעה או הגבלה לשווק אותה לבני העיר רהט.", כלומר – מתחם 11 יוכל לשרת את מצוקת הדיור של תושבי העיר במקום את מדיניות פינוי הכפרים.