רקע כללי

הכפר הבלתי-מוכר תַל עַרָאד ממוקם צפונית-מערבית לעיר ערד, ומתגוררים בו כ-1,700 איש. תושביו המקוריים של הכפר הם אנשי שבט הג'האלין, שהועברו משטחי המדינה ב-1951 ומתגוררים כיום באזור מישור אדומים. לאחר קום המדינה, העבירו הרשויות לאזור עקורי פנים בדואים מאזורים אחרים בנגב, מרביתם מאזור אַל-לַגִיִּה. הכפר נקרא על שם האתר הארכיאולוגי הסמוך, תל ערד.

שירותים ותשתיות

בכפר אין כלל תשתיות, הוא אינו מחובר אל רשת החשמל הארצית, ותושביו משתמשים בפאנלים סולאריים וגנרטורים. בשנת 2018 ולאחר אין ספור בקשות לועדת המים, קיבלו חלק מהתושבים אישור לחיבור לנקודת מים של 'מקורות' ממנה הם מושכים מים. כיום, חלק מן התושבים משלמים לספק המים 'מימי-נגב'. למעט הכביש המוביל לבסיס הצבאי הסמוך, אין כבישים סלולים בכפר. בכפר ישנו בית ספר יסודי משולב עם חטיבת ביניים, ותלמידי התיכון לומדים בעיירה כְּסִיפִה, מרחק של 10 קילומטרים מן הכפר (כ-20 דק' נסיעה). בכפר אין שירותי בריאות ועל מנת לקבל טיפול רפואי, נדרשים התושבים להגיע לעיירה כְּסִיפִה או לעיר ערד, מרחק של 12 קילומטרים מן הכפר.

בכפר ועד הורים פעיל אשר נאבק לשפר את התנאים הירודים בבית הספר. בספטמבר 2019 ולאחר סכסוך ממושך בין משרד החינוך למועצה האזורית אל-קסום אליה שייך הכפר, נאלצו ההורים לחבר בעצמם ועל חשבונם את בית הספר למים. כמו כן, פעיל בכפר קואופרטיב נשים אשר פועלות לקידום תעסוקה ושירותים אחרים כגון: תחבורה ציבורית, הקמת מרפאה, ומיזם תיירותי צנוע. ועד ההורים וקבוצת הנשים פועלים בשיתוף עם קבוצת "שכנות טובה" מהיישוב היהודי הסמוך ערד.

איומים

הכפר תַל עַרָאד הוא כפר בלתי-מוכר ועל כן הוא נתון למדיניות של הריסות בתים והרס יבולים באמצעות חריש על ידי השלטונות. על פי תכנית מטרופולין באר-שבע, הכפר נמצא בחלקו על אזור המוגדר כנוף מדברי ובחלקו  אזור כרייה וחציבה – הגדרה השוללת הכרה בכפר. התושבים מצידם מבקשים להישאר לגור בתַל עַרָאד, ועל כן מעוניינים שיכירו בכפר במקום בו הוא נמצא כיום. בסמוך לכפר מתוכננת עיר חרדית בשם כסיף, וכן 4 יישובים קהילתיים לאוכלוסיה היהודית שיבנו באזור מבואות ערד.