רקע כללי

הכפר אַל-בָּאטִל הוא כפר בלתי-מוכר שנמצא דרומית לרַהַט. כיום, לאחר שהחלה בניית השכונה הדרומית בעיר (מתחם 4), הכפר למעשה נמצא בתוך גבולות רַהַט. בכפר מתגוררים כ-2,000 תושבים שהגיעו לאזור בשנת 1951, לאחר שהמדינה העבירה את משפחות אל-עתאיקה, אל-עביד, אבו-נאצר, אל-ג'לוי וא-זיאדנה מאזור א-שריעה (כיום – אופקים) ואדמותיהן הופקעו. לאחר מכן הצטרפו גם משפחת אל-ודג' ואל-עמרני. הכפר נקרא על שם בריכה שנבנתה בקרקע של משפחת אַל-בָּאטִל בשנת 1950 על מנת לספק מי השקייה לקיבוץ משמר-הנגב. רבים מתושבי הכפר מתפרנסים מחקלאות וגידול עדרים, ואחרים עובדים בעיר רהט וסביבתה.

תשתיות ושירותים

בכפר אין שירותי חינוך ובריאות כלל, שירותים אלה ניתנים בעיר רַהַט, מרחק של כ-5 ק"מ ממרכז הכפר שאורך כ-10 דקות נסיעה. ילדי הכפר מוסעים לבית הספר היסודי "אל-עתאיקה" בו לומדים מרבית ילדי הכפר עד כיתה ו', ולאחר מכן משתלבים בתיכונים מרוחקים יותר בעיר.

תושבי אַל-בָּאטִל מקבלים מים מצינור שמשכו בעצמם מן העיר רַהַט, והם הנושאים בעלויות התחזוקה. הכפר לא מחובר אל רשת החשמל ועל כן משתמשים תושביו בגנרטורים ופאנלים סולאריים. 

איומים

האיום המרכזי על הכפר הוא הרחבת העיר מבלי לתת את הדעת על תושבי הכפר וצרכיהם. בשנת 2007 הובטחו למשפחה מגרשים במתחם 4, אך כאשר באו המשפחות לדרוש את שלהן בשנת 2014 נאמר להם כי המגרשים כבר שווקו למשפחות אחרות מהעיר רהט. כיוון שמנהל מקרקעי-ישראל החל בשיווק מגרשים, כל בית בכפר שמפריע לפיתוח נהרס. המדינה מעוניינת להרוס את הכפר לגמרי ועל-כן הוא נתון בשנים האחרונות להריסות בתים הולכות וגוברות. כך למשל ב20.3.2019 נהרסו בבוקר אחד 5 בתים, ששימשו קורת גג לכ- 60 נפשות, ואלו נאלצו לעבור לשכונה אחרת ולשכור בתים זמניים שם. כמו כן, התנהל נגד המשפחה מסע הסתה והכפשה מצד שר החקלאות אורי אריאל, אשר האשים את בני משפחת אל-עתאיקה בעבריינות ובהפרעה לפיתוח העיר. התושבים מעוניינים שהמדינה תכיר בכפר כשכונה חקלאית בתוך רהט על מנת שיוכלו להמשיך לקיים את אורח חייהם, ומתנגדים להצעתה של המדינה לתת להם מגרשים בגודל מינימלי. כמו כן, הם מוכנים להתפשר על מגרשים חקלאיים קטנים יותר אם הדבר יוביל למתן היתרים ותשתיות לתושבי-הכפר, על מנת שיוכלו לחיות את חייהם בשקט ולקבל את מלוא זכויותיהם האזרחיות.