"זאת הפעם הראשונה שהמשטרה התנהגה אלינו ככה באלימות כל כך קשה וירתה עלינו בנשק. ידענו שיהיו הריסות בלילה לפני, אבל לא ידענו שיבואו אלינו כוחות גדולים בשעה כל כך מוקדמת. יצאתי מהבית וראיתי שכל הכפר מלא רק בשוטרים עם נשק. כולנו עמדנו במסגד וכולם מסביבנו עם הנשק, לא נתנו לנו לצאת משם. הם באו מוכנים לאלימות, ורצו רק אלימות. הרגשתי כמו במלחמה ודאגתי לבנים שלי שעמדו לידי בגלל כל הנשק החזק שהיה קרוב אלינו. הייתי בהלם".
את הדברים האלה אמרה אחת מחברות קבוצת "יֻסַֿוִרֻנַה" באום אל-חיראן, שבחרה להישאר בעילום שם, וצילמה מנקודת מבטה את הריסת הכפר, שעות קצרות לאחר האירועים הקשים בכפר ביום רביעי האחרון. את התמונות כולן היא צילמה במהלך מבצע ההריסות האלים כשהיא נמצאת בתוך ביתה, ועדשת המצלמה שלה מביטה החוצה – דרך החלון או מגג הבית.
פרויקט יֻסַֿוִרֻנַה – מְצַלְּמוֹת למען זכויות אדם, הוא פרויקט שמפעיל פורום דו-קיום בנגב מזה מספר שנים בכפרים בלתי מוכרים בנגב. במסגרת הפרויקט פועלות קבוצות של נשים תושבות הכפרים שמתעדות את חיי היומיום בכפרן ואת הפרות זכויות האדם בהם. הנשים לומדות ביחד על זכויות אדם שונות ומתאמנות בצילום ותיעוד.
הפוסט פורסם לראשונה באתר שיחה מקומית.