Negev Coexistence Forum for Civil Equality
פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי
منتدى التعايش السلمي في النقب من أجل المساواة المدنية

תודה אדוני היושב ראש,

שמי ד"ר מנצור נסאסרה (אוניברסיטת אקסטר, המחלקה לפוליטיקה) ובאתי לדבר בפניכם כנציג הפורום לדו קיום בנגב ובשם הקהילה שלי, הבדואים הילידים של הנגב בדרומה של ישראל. ברצוני להביא לתשומת לבכם את הנסיונות הנמרצים של ממשלת ישראל לעקור את הבדואים הילידים בדרום ישראל מאדמות אבותיהם, ובמיוחד את התכנית פראוור-עמידרור שהתקבלה לאחרונה על ידי הממשלה ושלפיה 30,000 אזרחים בדואים ייעקרו מבתיהם וכפריהם בנגב, האזור הדרומי של מדינת ישראל.

שבטי הבדואים הילידים התגוררו באזור הנגב ובאר שבע מזה מאות שנים כנוודים למחצה העוסקים במרעה וחקלאות. לאחר הקמתה של מדינת ישראל, מרבית הבדואים שהתגוררו לאחר 1948 בגבולות המדינה באזור הנגב פונו בצורות שונות מאדמותיהם המקוריות ורוכזו למעלה משני עשורים באזור סגור שנקרא ‘סייאג’ מצפון מזרח לבאר שבע. פינוי הבדואים התרחש בעיקר מהאזור המערבי של הנגב-נקאב שהפך אזור סגור. מרבית הבדואים לא הורשו לחזור לאדמותיהם המקוריות.

מאז הקמתה של ישראל ב 1948 חיים חלק מהבדואים אזרחי ישראל כעקורים בתוך המדינה ועד 1966 חיו באזור סגור תחת ממשל צבאי. כיום, כ 200,000 בדואים מתגוררים בכפרים בלתי מוכרים ובעיירות שתוכננו על ידי המדינה. חלק ניכר מהאזרחים הבדואים הילידים חיים ב 46 כפרים בלתי מוכרים. אלה כפרים בנגב שממשלת ישראל לא מכירה בהם כחוקיים וככאלה נשללים מהם שירותים בסיסיים כמו דיור, חשמל, שרותי חינוך ובריאות.

מטרת תכנית פראוור-עמידרור להעביר כ-30,000 אזרחים בדואים בכפיה מהכפרים הבלתי מוכרים ולרכז אותם בעיירות המתוכננות על ידי הממשלה. כבר כיום עיירות אלה מצויות בתחתית הסולם על פי כל קריטריונים כלכליים וחברתיים ואין להן את התשתית הנדרשת כדי לקלוט מספר גדול כזה של תושבים חדשים. העיירות נבנו ללא התחשבות במסורות התרבותיות של הבדואים וגם תהליכי העיור שיבשו את המרקם החברתי של הקהילות הבדואיות כך שנגזלת מתושבים אלה הזכות להמשיך אח חייהם באורח החיים הילידי.

תכנית פראוור-עמידרור הוכנה ללא תהליך של התייעצות עם הקהילה הבדואית. במילים אחרות, לא ניתנה כל הזדמנות לאוכלוסיה הילידית שתושפע מהתכנית לתרום את התשומות שלה לנושא. יתרה מזאת,הקמתה של יחידה מיוחדת במשטרה שתפקידה לאכוף פינוי והריסת בתים וכפרים בדואים מצביעה על כך שהרשויות בישראל מוכנות להשתמש בכוח על מנת להוציא לפועל את התכנית .

תכנית פראוור-עמידרור מפירה מספר סעיפים של הצהרת האו”ם על זכויות עמים ילידים, כולל סעיף 10 ולפיו “עמים ילידים לא יועברו בכוח מאדמותיהם או הטריטוריות שלהם” וכן “יישוב מחדש לא יתקיים אם לא תהיה הסכמה מראש וחופשית של העמים הילידים עצמם”. התכנית מפירה גם את סעיף 8 שלפיו לעמים ילידים “יש את הזכות לא להיחשף להתבוללות או להרס התרבות שלהם” ויש להגן עליהם “מכל צורה של טרנספר אוכלוסיות שמטרתו או שתוצאתו היא פגיעה או ערעור בזכויותיהם”.

הוועדה לחיסול האפליה הגזענית , בסיכום שלה שפורסם במרץ 2012, המליצה שישראל תזנח את תכנית פראוור-עמידרור שכן “היא נותנת בכך תוקף חוקי להריסת בתים ועקירה בכוח של קהילות בדואיות”. הפורום לדו קיום בנגב והקהילה הבדואית תומכות בעמדה זו של האו”ם וקוראת לממשלת ישראל לבטל את התכנית.

כאזרח ערבי –בדואי תושב הנגב אני חש חובה להזכיר לפורום זה את האתגרים העומדים בפני הבדואים הילידים בישראל ועל החומרה של פעולות הממשלה נגד אזרחיה אלה שהם הפרה ברורה של הצהרת האו”ם על זכויות עמים ילידים. על פי הרישומים יותר מ 1000 בתים ומבנים נהרסו בקהילות הבדואיות בנגב במהלך שנת 2011 . אם תכנית פראוור-עמידרור תוצא לפועל, אנחנו יכולים לצפות למספר גדול יותר של הריסות, אחד האספקטים הכואבים וההרסניים ביותר של מדיניות יישוב מחדש בכוח של האזרחים הערבים בדואים על ידי ממשלת ישראל. סעיף 26 של ההצהרה גם קובע ש”עמים ילידים יש את הזכות לאדמות, טריטוריות ומשאבים שהיו באופן מסורתי בבעלותם, אחזקתם, או שנרכשו או שהיו בשימושם”. אנו קוראים להכרה בבעלות האדמות של הבדואים ולהפסקת הריסת הבתים.

ולבסוף, כל תכנית יישומית, כמו תכנית פראוור-עמידרור, שמופעלת באופן חד צדדי ובכוח על האוכלוסייה הבדואית, רק תערער את המרקם החברתי העדין של הנגב ותצית את יחסי הערבים-יהודים באזור.

אדוני היושב ראש אנו קוראים להתערבות דחופה של הקהילה הבינלאומית על מנת למנוע תוצאה אפשרית זו.

תודה רבה.

ד”ר מנצור נסאסרה (אוניברסיטת אקסטר, המחלקה לפוליטיקה) והפורום לדו קיום בנגב.