לובי וסינגור מקומי

מאמצי הלובי המקומי של הפורום מתמקדים בהובלת קמפיינים לאומיים בנושאי פינוי כפוי, הריסת בתים הכרה בכפרים, קידום תעסוקה והשכלה וכן חלוקת שווה של משאבים לכל אזרחי הנגב-נקאב.

 כיום, האזרחים הבדואים מופלים בפורומים של קבלת החלטות בנושאים המשפיעים עליהם ישירות. מסיבה זו אנו מאפשרים מפגשים בין גורמים מקומיים לבין חברי הקהילה, ויוצרים מרחבים חדשים של דיאלוג בהם ניתן לבטא את צרכי הקהילות ולהשמיע את קולות הקהילה.

פעולות הסנגור שלנו לסיום האפליה נגד האזרחים הבדואים מתאפשרות באמצעות עבודה עם חברי הכנסת, המועצות האזוריות של נווה מדבר ואל-קסום, בקשות לחופש מידע מגופים ממשלתיים ועבודת שטח בשותפות עם ארגונים עממיים אחרים. השותפויות המוצלחות שלנו אפשרו לנו לממש חזון משותף של שוויון זכויות אזרח, חינוך והגנה על זכויות נשים וילדים בנגב.

כחלק מהמאמצים הללו אנו מייצרים דוחות מחקר וניתוח מעמיק שעשויים לחולל שינוי בקביעת המדיניות, לאפשר פורומים מקצועיים ולהופיע ללא הרף בוועדות הכנסת. בהקשר זה אנו מחפשות לעבוד עם נשים בדואיות על כישורי לובי וסניגור, להכשיר אותן לדבר עם הכוח ולהעלות את דרישותיהן לטובת קהילותיהן.

בשנים קודמות הפורום השתתף בפעולות נרחבות נגד תוכנית פראוור-בגין ל'הסדרת ההתיישבות',  במרחב הציבורי ובכנסת, מה שהוביל בסופו של דבר לביטול התוכנית.

---

פנייה לשר לביטחון פנים להפסיק את הליווי המשטרתי להריסות בתים בנגב

ב26.7.2021 שלחנו יחד עם עמותת סדרה והמועצה לכפרים בלתי מוכרים, מכתב למר עומר בר לב בו הודיעו בבקשה לעצור את הליווי המשטרתי להריסות בתים עד שהממשלה תיישם תכנית שמציעה פתרונות דיור נאות לתושבים הבדואים בנגב. ב2020 נהרסו בקהילות בדואיות בנגב 2,568 מבנים מה שגורם לנזק כלכלי מזיק, בקרב משפחות ש80% מילדיהם חיים בעוני. מהלך זה יסייע בבניית אמון לקראת דיאלוג עם כל אחד מהכפרים על פתרונות תכנון הוגנים, ובניית דיאלוג פוליטי על פתרונות דיור לאוכלוסיות ערביות ברמה הלאומית. לקריאת המכתב, לחצו כאן

 

---

תעסוקת נשים ביישובים בדואים

ב25.7.21 פנינו לחברת הכנסת עאידה תומא סולימאן בעקבות פעילותנו המשותפת בתחום תעסוקת נשים ערביות בנגב ובעקבות מכתבנו לשרת הכלכלה אורנה ברביבאי, בכדי לספק סיוע ביצירת משרדי תעסוקה בכפרים הבדואים בנגב. למכתב לחצו כאן

---

פנייה לשרת הכלכלה והתעשייה בבקשה להקמת משרדי תעסוקה ביישובים הבדואים

ב30.6.2021 שלחנו מכתב לגב' אורנה ברביבאי כממונה על שירותי התעסוקה ותכנית החומש לפיתוח היישובים הערבים הבדואים, וביקשנו להקים משרדי תעסוקה חדשים ביישובים.

להמשך קריאת המכתב לחצו כאן

---

עתירה לבג"ץ: דורשות הקמת מרכזי בידוד מותאמים לנשים ערביות בדואיות בכפרים

ב-21.05.2020, הגיש ארגון עדאלה בשם הפורום, סידרה, המועצה לכפרים הבלתי מוכרים וארגונים נוספים- עתירה לבג"ץ בבקשה להקים מרכזי בידוד בכפרים הבלתי-מוכרים אַז-זַעַרוּרָה ו-אַז-זַרְנוּג. בעתירה זו, ביקשנו "לערוך, בהקדם האפשרי, תכנית פעולה אשר תאפשר לספק בצורה מיידית לכפרים הלא מוכרים בנגב פתרונות בידוד מתאימים בכפריהם ואשר מתחשבים בצרכים הייחודיים של הנשים הבדואיות בכפרים אלה".

המדינה צפויה להגיש את תשובתה לעתירה בתאריך ה- 04.06.2020

לקריאת העתירה, לחצו כאן

תמונה: אַחְלָאם אַבּוּ אַלְ-קִיעָאן, עַתִיר, 2015. 

---

"המדינה בבג"ץ הלמידה מרחוק: העניים אשמים במצבם"

בג"ץ דחה את העתירה שביקשה לחבר את התלמידים הערבים בדואים בנגב למערך הלמידה מרחוק.

בזמן שמערכת החינוך היהודית חוזרת לתפקוד מלא, מערכת החינוך ביישובים הבדואים בנגב נותרה מאחור ורוב הילדים עדיין יושבים בבתים כבר כ-3 חודשים, ללא גישה למערך הלמידה מרחוק. ב-20.5.2020 דן בג"ץ בעתירה, אך למרות שאלפי הילדים בכפרים הבדואים טרם שבו ללימודים – מחק ביהמ"ש את העתירה שהגשנו. "רק כאשר תופסים צדק חברתי וצדק חלוקתי בצורה כל כך מעוותת" ניתן לגלגל את האשמה על החלשים ביותר, אלו שהמדינה בוחרת להתעלם מקיומם.

לקריאת פסק הדין בשפה העברית, לחצו כאן

לקריאת הכתבה המלאה של גיל גרטל ב'שיחה מקומית' בשפה העברית, לחצו כאן

צילום: נַאאִל אַבּוּ אַלְ-קִיעָאן, עַתִיר, דצמבר 2016.

---

דרישה לתגבור מיידי של סניפי הבנק ביישובים הבדואים!

כאשר אלפי משפחות מבקשות למשוך משכורות וקצבאות – התורים בבנקים וסניפי בנק הדואר קורסים תחת העומס. יחד עם ארגון סידרה-לקיה, פנינו לדואר ישראל ומשרד התקשורת, בדרישה לתגבור מיידי של סניפי בנק הדואר במיוחד בימי קבלת המשכורות והקצבאות.

המחסור בסניפי בנק מהווה מכשול גם בימים כתיקונם, אך על פי כמה וכמה בתקופת משבר כלכלי, בו רבים נוספים נוספו למעגל העוני והאבטלה. הצענו שורה של פתרונות פשוטים ליישום, כמו תגבור כוח האדם, תגבור הסניפים, ותוספת ניידות של בנק הדואר בתאריכי חלוקת הקצבאות. לא ייתכן כי שירות בסיסי כמו היכולת למשוך כסף ולקבל מענה אנושי ותואם יימנע משליש מאוכלוסיית הנגב, המצויה בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי הישראלי, לקבל את הכסף לו הם כה זקוקים כדי לסיים את החודש ולחגוג את חג העיד אל פטר, אשר חל בתחילת השבוע.

לקריאת המכתב המלא, לחצו כאן

לקריאת כתבתו של יניר יגנה, לחצו כאן 

בתמונה: הכניסה לסניף מרכנתיל ברהט, 22.4.2020, צילום: רץ ברשת. 

---

דורשות תוכנית להשתלבות נשים ערביות בדואיות במעגל התעסוקה!

בסקר טלפוני שבוצע בתקופת הקורונה בקרב נשים ערביות בדואיות ביישובים הלא מוכרים בנגב, נמצא כי 40% מהנשים היו זקוקות לסלי מזון, 26% נשים דיווחו כי הן מסתמכות לפרנסתן על קצבאות של הביטוח הלאומי.

מגיפת הקורונה הובילה למשבר כולל בתעסוקה ביישובים הבדואים בנגב, אשר עלול להביא לעלייה בשיעורי העוני. במסמך שהגשנו יחד עם עמותת סידרה-לקיה לוועדה המיוחדת לענייני רווחה ותעסוקה בכנסת
(12.5.2020), דרשנו כי הממשלה תכין תוכנית לקידום תעסוקת העובדים הערבים בדואים בנגב, ובפרט תעסוקת נשים ערביות בדואיות הגרות בכפרים הלא מוכרים.

לקריאת המסמך המלא, לחצו כאן

---

ממשיכים בפעילות לחיבור כלל היישובים הערבים בדואים בנגב לתשתיות אינטרנט ותקשורת

בתגובה למכתב ששלח פורום דו-קיום בנגב ביחד עם ארגוני חברה אזרחית נוספים, משרד התקשורת הגיב שהם מודעים לבעיה ועושים ככל יכולתם על מנת לשפר את תשתיות התקשורת, במיוחד נוכח מגיפת הוקורנה.

לקריאת המכתב המלא

עם זאת, למיטב ידיעתנו, פתרונות אלו אינם קבילים לכפרים הלא מוכרים. על כן, בתאריך ה-3.05.2020 שלחנו מכתב נוסף למכתב התקשורת הדן בסוגיית הכפרים הלא מוכרים ודרשנו שינתן מענה הולם ובאופן בהול, כך שגם למעלה מ-90 אלף תושבי הכפרים הלא מוכרים יוכלו להנות משירותי אינטרנט ותקשורת כמו שאר אזרחי המדינה. 

לקריאת המכתב המלא

---

לא שותקות על ההסתה בתקשורת! חיה נח, מנכ"לית הפורום, בתגובה למאמרו של קלמן ליבסקינד במעריב

בתאריך ה-18.04.2020 כתב קלמן ליבסקינד במעריב מאמר שטנה על האוכלוסייה הבדואית בנגב בשם: "משטרת השבטים". בעודו מנסח כתב אישום חריף נגד הבדואים, לקלמן ליבסיקנד אבד ההקשר – ובסביבה שבה ההקשר מת, אפשר לומר הכל וללא הגבלה. 

שלחנו את תגובתנו החריפה לעיתון מעריב ונמשיך להזכיר להם את העובדות, באם נצטרך.

חיה נח, מנכ"לית הפורום, כתבה מאמר בתגובה לליבסקינד בו היא מפרטת את העובדות: "לא. הבדואים לא השתלטו על הנגב. הם פשוט חיו בו… שנית, לא. הבדואים לא נאבקים נגד המדינה. רובם הגדול חי כאזרחים ואזרחיות צנועים במדינה… שלוש, לא. הבדואים לא השתלטו על קרקעות. הם היו בעליהן משך מאות שנים לפי המשפט המנהגי המסורתי שנהג באזור, לפי החוק העות'מאני ואף לפי עמדת הממשל הבריטי המנדטורי… ארבע, לא. הבדואים לא מפירים בזדון את חוקי התכנון והבנייה. המדינה הפרה אותם בזדון כשלא החילה אותם על עשרות כפרים בהם חיו בדואים מאות שנים, ולא הציעה להם כל מסגרת תכנונית… חמש, לא. הבדואים לא סירבו להשתלב במפת התכנון."

לקריאת המאמר המלא, לחצו כאן

---

חלוקת מזון בכפרים הבדואים בנגב לאור משבר הקורונה

בתאריך ה-12.04.2020, שלחנו מכתב לד"ר אביגדור קפלן, מנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בנוגע לחלוקת מזון בכפרים הבדואים בנגב. 

עם חודש הרמדאן בפתח, ארגוני חברה אזרחית העוסקים בחלוקת מזון מעידים כי מספר הפניות גדל פי 4 בחודש האחרון, מאז החל הסגר. מבדיקה שעשינו בשטח, התבצעה חלוקת מזון חלקית בלבד (על ידי המדינה), במיוחד בכפרים הלא מוכרים בנגב, ועלה הצורך במוצרי יסוד, כגון: קמח, אורז, סוכר, שמן, פסטה ועוד. אלו מוצרים שיכולים לתת מענה לצרכיהם של רבים בקהילה הבדואית. 

לקריאת המכתב המלא לחצו כאן

---

דרישה לשיפור דחוף בפרישת הרשת הסלולארית ביישובים הבדואים בדרום

ב-12 לאפריל 2020, שלחנו מכתב דחוף למנכ"ל משרד התקשורת, מר נתי כהן, בו דרשנו כי משרדו יפעל באופן מהיר ואקטיבי לשיפור פרישת הרשת הסלולארית ביישובים הבדואים בנגב.

"מורים ותלמידים רבים ביישובים הבדואים אינם מסוגלים להתחבר לרשת האינטרנט, ולחלופין מתקשים מאד לשמור על קשר רצוף ותקין בשל חסימות ונתקים. במקביל הם נתקלים גם במחסום בשל פרישה מוגבלת של רשתות הכבלים. זאת, גם כאשר יש בידם מחשבים וציוד מתאים (ולרבים מהם אין) וגם כאשר זמן המחשב מתחלק במשורה בין משתמשים רבים. כך, למשל, ברהט, העיר השנייה בגודלה בנגב, ובה כשבעים אלף תושבים, קיימים קשיי גישה רבים לסלולאר".

לקריאת המכתב המלא לחצו כאן

תמונה: לילא אלסאנע, אַל-לַגִיִּה

---

דרוש מענה דחוף לסטודנטים ותלמידים בדואים מהנגב שאין להם גישה למערכת למידה מרחוק!

ל- 100,000 תלמידים ותלמידות בדואים מגילאי יסודי ועד סטודנטים באוניברסיטאות אין גישה לרכוש השכלה ולממש את זכותם לחינוך. ללא תשתית אינטרנט וחשמל, והיעדר קליטה סלולארית בכל הכפרים הבדואים קיימת סכנה ממשית שהתלמידים כבר לא ישובו לספסל הלימודים, והפערים רק ילכו ויחריפו. "ברוב הבתים אין אפילו מחשבים. עלולים להצטבר פה פערים עצומים שלא יהיה ניתן לצמצם" מספר חאלד אלטלאלקה, יו"ר ועד ההורים בעיר רהט. בשיתוף נציגות סטודנטיאלית, פנינו במכתב דחוף למועצה להשכלה גבוהה בדרישה לתת שורה של מענים מיידים – ליווי צמוד, מודמים ניידים, מחשבים ותוכנית השלמת לימודים. שמחנו לשמוע כי מכללת ספיר כבר מספקת שורה של מענים שזכו לתשבוחות – והאצנו את המכללות והאוניברסיטאות הנוספות בנגב לתת מענים דומים. מכללת אחווה, כבר שלחה מכתב הדורש תוספת תקציבים לרכישת מחשבים וציוד טכנולוגי ייעודי!

כמו כן, הגשנו השבוע ביחד עם עדאלה עתירה לביהמ"ש העליון בדרישה למצוא פתרון לתלמידים בכל הגילאים המתגוררים בכפרים הערבים בדואים בנגב. לקריאת העתירה בעברית

---

לפני שיקרה אסון: עתירה דחופה לביהמ"ש העליון בדרישה מיידית לבצע בדיקות ביישובים הבדואים ולהנגיש את שירותי הבריאות

בתאריך ה-14.04.2020 דחה בג"ץ את העתירה בטענה כי אינו מעוניין להתערב שיקולי משרד הבריאות. עם זאת, כבוד השופט עמית ציין כי יש להמשיך ולעקוב אחרי פריסת מתחמי בדיקות גם בכפרים הלא מוכרים. אנו נמשיך ונעקוב אחרי העניין. 

היום (1 לאפריל 2020) הגיש עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל בשם פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי, ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל, פורום רופאים ערבים בנגב, והמועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב; עתירה דחופה לביהמ"ש העליון ובו קרא לרשויות הישראליות לתת מענה מיידי לצרכי היישובים הבדואים בנגב באמצעות מרכזי בדיקות ושירותי אמבולנס חירום.

"ארגוני החברה האזרחית, לרבות העותרים פנו אל המשיבים בדרישה להנגיש שירותי בריאות ורפואה מונעת
עבור התושבים הבדואים בנגב במטרה להיאבק בהתפשטות הקורונה ומתן טיפול מהיר ויעיל לחולים. העותרים החלו להבחין כי צעדים שהמשיב נוקט בקרב כלל האוכלוסייה בכדי למנוע את התפשטות הנגיף, אינם ננקטים בהקשר לתושבים הבדואים בנגב."

לקריאת העתירה המלאה בשפה העברית, לחצו כאן

תמונה: מרפאה בכפר הבדואי אֻםּ בַּטִין. מיכל רותם, 2014.

---

פורום דו-קיום בנגב למנכ"ל משרד הבריאות: הבטיחו שירותי למידה מרחוק ביישובים הבדואים בנגב

ב-1 לאפריל 2020, פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי בשיתוף עם המועצה לכפרים הבלתי מוכרים בנגב, ארגונים נוספים וועדי ההורים בכפרים הבדואים בנגב, שלח מכתב למנכ"ל משרד החינוך, מר שמואל אבוהב, בבקשה לאפשר שירותי למידה מרחוק גם ביישובים הבדואים בנגב.

כיום, ברוב היישובים הבדואים, מוכרים ולא מוכרים, אין גישה נוחה לרשת האינטרנט וחלקם אף אינם מחוברים כלל. כמו כן, לרבים מהכפרים במועצות האזוריות אין חיבור לרשת החשמל. שיעורי המשפחות הבדואיות המחזיקות ברשותן מחשבים ומנוי לרשת – נמוכים מאוד, והמשבר הנוכחי רק מעמיק פערים עצומים בחינוך הקיימים כבר עשרות שנים (שיעורי זכאות לבגרות נמוכים, שיעור נמוך של זכאים לתעודה המאפשרת כניסה לאקדמיה, שיעורי נשירה גבוהים ביותר, מחסור בכיתות בבתי הספר ובגנים ועוד).
על כן, הלימודים המקוונים חשובים ביותר למיצוי הפוטנציאל הגלום בשנה הנוכחית, וחשוב לתגברם על מנת למנוע הרחבת הפערים הלימודיים העמוקים כעת ולבלום נשירה.

לקריאת המכתב המלא, לחצו כאן
תמונה: סברין אבו כף, רכזת פרויקט התיעוד בפורום דו-קיום בנגב.

---

פורום דו-קיום בקריאה דחופה להקמת צוות בין משרדי לטיפול בוירוס הקורונה בכפרים הבדואים

בתאריך ה-26 למרץ 2020, שלחנו יחד עם אגודת הרופאים הערבים בנגב ועוד 17 ארגונים נוספים מכתב דחוף לרוה"מ ושר הבריאות בדרישה להקמת צוות בין משרדי לטיפול בהתכנות של התפשטות מגפת הקורונה בכפרים הבדואים בנגב.

"אנו מבקשים להקים ללא דיחוי צוות בין משרדי ובין רשותי, בהובלת משרד הבריאות, שיטפל במכלול סוגיות בכפרים הערבים הבדואים בנגב, ולו תקציב מיוחד. הצוות יכין תוכנית אסטרטגית דחופה ויפעיל מגוון אמצעים… מובילי הפעולה צריכים להיות גורמים מקצועיים העוסקים בבריאות וברווחה, ולא רשויות העוסקות באכיפה."

במסגרת הערכת הצרכים מהשטח, צוין כי התנאים הפיזיים בכפרים אינם מאפשרים בידוד ממשי וכי תנאי התברואה ביישובים אלו בכי רע וזאת בשל היעדר תשתיות בסיסיות, בראשן המחסור במים זורמים. שירותי הרפואה גם כן מעטים, ובפרט בכפרים הבלתי מוכרים בהם פועלות רק כארבעה מרפאות קופות חולים ובאופן חלקי. לרוב האוכלוסייה, המרפאות מרוחקות ו בתאריך ה-26 למרץ 2020, שלחנו יחד עם אגודת הרופאים הערבים בנגב ועוד 17 ארגונים נוספים מכתב דחוף לרוה"מ ושר הבריאות בדרישה להקמת צוות בין משרדי לטיפול בהתכנות של התפשטות מגפת הקורונה בכפרים הבדואים בנגב. אינן זמינות. בהיעדר תחבורה ציבורית המרחק מהווה מכשול עיקרי בקבלת שירותים רפואיים ויביא אנשים רבים לוויתור על הבדיקה.

לקריאת המכתב המלא, לחצו כאן

תמונה: מייסאר אבו אלקיעאן, עַתִיר, 29.02.2016

---

פורום דו-קיום בנגב קורא ליועץ המשפטי לממשלה להורות על הפסקת הריסות בתים והרס יבולים ביישובים הבדואים באופן מיידי!

בתאריך ה- 19 במרץ 2020, שלח הפורום יחד עם עוד 22 ארגוני חברה אזרחית מכתב בהול למר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, בבקשה להורות על הפסקת הריסות הבתים והיבולים ביישובים הבדואים באופן מיידי! לא ייתכן כי בעיצומו של משבר בריאותי בו אנשים נדרשים להשאר בבתיהם ולא לצאת – יהרסו בתים. לא ייתכן שבעיצומו של משבר כלכלי – יהרסו הרשויות את היבולים של התושבים, אשר בשביל רובם זוהי פרנסתם היחידה! "המשך הרס הבתים וחריש היבולים בשעת משבר בריאותי, חברתי וכלכלי משדר לאזרחים הבדואים שוב ושוב עד כמה רשויות המדינה אטומות לסבלם, ועד כמה הם מופלים לרעה ביחס לקהילות אחרות". 

במענה למכתבנו, משרד המשפטים קבע כי בזמן חירום לא יהרסו מבנים המיועדים למגורים (למעט בניה חדשה) וכי תצומצם נוכחות המפקחים בכפרים. אנו נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות. 

לקריאת תגובת משרד המשפטים, מענה משרד המשפטים

---

סוגיית הלימודים המקוונים בקרב סטודנטים מן היישובים הבדואים שנמצאים ללא חשמל ואינטרנט

בתאריך ה-17 למרץ 2020, נשלח מכתב לאוניברסיטת בן גוריון שבנגב, בתמיכת הפורום ועל ידי סטודנטים בדואים, הדורש מהאוניברסיטה למצוא פתרון לסטודנטים מהכפרים הלא מוכרים. המדינה, אשר מונעת שירותים בסיסיים מלמעלה מ-90 אלף התושבים בכפרים הלא מוכרים, לא מספקת להם שירותי חשמל. כתוצאה מכך, נמצאים מאות סטודנטים מחוסרי תשתיות וללא יכולת להשתתף בלמידה המקוונת. 

---

2019

כנס חירום ברהט: "משרד החינוך חייב למנוע את ביטול התכנית להשלמת השכלה לנשים בדואיות" בשיתוף עם עמותת סידרה-לקייה ו -MAZON

ביום שני, 5 באוגוסט בין השעות 9:30 עד 12:00 נערך במרכז קהילתי רהט כנס ציבורי במסגרת המאבק נגד סגירת תכנית השלמת השכלה לנשים בדואיות.

הכנס נערך כחלק מן המאבק למנוע את סגירת התכנית בידי משרד החינוך בראשית שנת הלימודים. התכנית הקיפה בשנים קודמות 25 כיתות בשנה ונתנה מענה ל- 450 תלמידים, 90% מהן נשים הזקוקות להשכלה בסיסית ולהשלמת שנות לימוד עד לרמת בגרות. השנה פעלו רק תשע כיתות, וגם זאת רק בעקבות לחץ ציבורי שהופעל על משרד החינוך. המארגנים: "לא ייתכן שמשרד שתקציבו 60 מיליארד ₪ לא מצא 2.5 מיליון עבור הנשים הבדואיות, שקופחו בתקציבו בעשורים הקודמים והן קרבנות של מחדליו". 

בכנס השתתפו חברות כנסת; מנהלי המתנ"סים המפעילים את התכנית; מרצים ואקדמאיים; מנהיגים מקומיים; פעילות לקידום זכויות נשים; ארגוני נשים וארגוני זכויות אדם; וכמובן משתתפות התכנית. 

ח"כ עאידה תומא סלימאן, הרשימה המשותפת: המדינה חייבת לקחת אחריות ולהגידל את התקציבים המיועדים לשירותי חינוך והשכלה לנשים ערביות בדואיות. 

ח"כ ע'דיר כמאל מריח, כחול לבן: "משרד החינוך לא דרש, משרד האוצר לא ידע, והתקבלה החלטת ממשלה שנעדר ממנה הסעיף החשוב הזה ותקצובו! כחלק מהמאבק נגד ביטול התוכנית, פניתי למשרד החינוך והאוצר במכתב רשמי, בדרישה לבחון מחדש את הנושא במשותף ובכובד ראש, כדי למצוא פתרון, ולהשיב בהקדם את הפעלת התכנית."

פרופסור יפעת ביטון, המחנה הדמוקרטי: "גם צדק חלוקתי וגם היגיון כלכלי. שני אלה מחייבים לא רק שהתכנית הזאת תמשיך, אלא שהיא תורחב ושיבינו שהיא רק הפלסטר על הפצע הגדול והמדמם של חוסר התשתיות וחוסר הטיפול במערכת החינוך במגזר הבדואי."

צפו בכתבה שהכין אבנר מצליח מהטלוויזיה החברתית:

השלמת השכלה לנשים בדואיות – לא בבית ספרנו

 

 

 

 

 

היעדר מיגון ביישובים הערבים בדואים בנגב 

בעקבות סבבי הלחימה המתמשכים באזור עזה, פורום דו-קיום בנגב והמועצה האזורית לכפרים הבלתי-מוכרים בנגב הוציאו מכתב (7 במאי 2019) בבקשה דחופה לקדם הקמה מהירה של מרחבים מוגנים ביישובים הבדואים בנגב- מוכרים ושאינם מוכרים כאחת. 

המכתב נשלח לראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו, השר לביטחון פנים גלעד ארדן, ראש המטה הכללי רב אלוף אביב כוכבי ומפקד פיקוד העורף אלוף תמיר דרעי. הוא גובה בנתונים שנאספו במסגרת הגשת עתירה בנושא באמצעות האגודה לזכויות האזרח בשנת 2014, (בג"ץ 5019/14)  וכן דו"ח מבקר המדינה לשנת 2018, בהם הוצגו פערי מיגון קיצוניים ביישובים הערבים בישראל, והערבים-בדואים בנגב בפרט והיעדר מיגון בכלל בכפרים הבלתי מוכרים והמוכרים.

המכתב מציג האשמה חמורה לפיה אף על פי שהמדינה מודעת לבעיה לא נעשה דבר מלבד קידום של מרחבים מוגנים בבתי ספר ומרפאות ציבוריות, וכי 72,000 תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב, להם אין גישה למרחב מוגן כלל, נותרו שקופים לחלוטין.  כמו כן הדגישו העמותות כי גם בבתי הספר ומוסדות הלימוד ביישובים הבדואיים ישנם פערים חמורים בין כמות התלמידים והמורים ליכולת האכלוס של המקלטים, וכי בתי ספר רבים מורכבים ממבנים יבילים בלבד, כך שאין שם כלל מרחב מוגן. "מדובר במצב אבסורדי בו המדינה מודעת לסכנה אך לא עושה דבר. כאשר משפחה המתגוררת ביישוב בדואי שומעת את האזעקה אשר פעמים רבות מגיע מהיישוב היהודי הסמוך, לא נותר לה לעשות דבר מלבד להתפלל. לא ייתכן כי זכות בסיסית להגנה על החיים תשמש כמדרס –  זוהי הפקרות ברמה הגבוהה ביותר, שתגרום לטראומה ואבדות נוספות" אמרה חיה נח מנכ"לית פורום דו קיום לשיווין אזרחי.

היעדר מיגון ביישובים הבדואים – הפקרת אוכלוסייה רחבה לסכנת חיים

גזענות

ב-16 ליוני 2019, הוציא פורום דו-קיום בנגב מכתב רשמי לממונה על קבילות הציבור ברשות השידור (העתק: מועצת העיתונות, כאן/רשת ב'). הנידון: הערות גזעניות ומסיתות של המגיש ד"ר יצחק נוי במסגרת תכניתו "ראיון על שתי רגליים". התכנית שודרה בכאן/רשת ב' במהלך חג השבועות השנה. 

במהלך התוכנית המגיש יצחק נוי הציג שאלות פוגעניות, גזעניות ונגועות בדעה קדומה בעניין החברה הבדואית. כך למשל, בפתח הריאיון אמר נוי: "…(ישראלים) לא מעטים לא מחבבים אותם, יש בינינו לא מעטים שחושבים
שהם מהווים סכנה לקיומה של מדינת ישראל, בהתרבות שלהם, בנהירה אחר האסלאם הקיצוני".
כך גם בהמשך הריאיון, לאחר שביילי בחר דווקא לספר על תרבות האירוח, ועל השירה הבדואית החליט יצחק נוי
לשאול אותו: "חלק מהישראלים אחוזי פאניקה, שהרי הבדואים ידועים כרוצחים ממדרגה ראשונה?… תתחיל
מהדקירה הראשונה או הירייה הראשונה".

פורום דו-קיום בנגב סבור כי אין ספק שלהערות גזעניות המקטלגות אוכלוסיה שלמה כ"רוצחים" ו"סכנה קיומית" אין מקום בחברה דמוקרטית ועל כן אנו דורשים את התנצלותו המיידית של ד"ר יצחק נוי. 

עדכון: ב-26.6.2019, הושעה השדרן יצחק נוי משידור ברדיו. לכתבה ב- Ynet לחצו כאן

מכתב תלונה רשמי- רשות השידור (יצחק נוי בכאן ב) 16.6.19

---

2017-2018

הקואליציה למען חיזוק ערי הנגב

ביום 22.11.2015 התקבלה החלטת ממשלה 748 , שכותרתה "בחינת הקמת ישובים חדשים בנגב" במטרה לקדם הקמתם של חמישה ישובים קהילתיים חדשים בנגב כדי להגדיל את אוכלוסיית הנגב ולמשוך קהלים נוספים להתיישבות. לתכנית המוצעת יש השלכות מרחיקות לכת על עתיד הנגב בכלל ועל האזרחים הערבים הבדווים בנגב בפרט, על כן, הקואליציה למען חיזוק ערי הנגב מתנגדת לתכנית האמורה, וקוראות לא לקדמה. תחת זאת, קוראים הארגונים, לפעול להרחיב ולחזק את רוב הישובים הקיימים בנגב, הזקוקים לחיזוק, וכן לפעול להכרה ולתכנון של הישובים הבדווים הבלתי-מוכרים, המשוועים להכרה, לתכנון ולפיתוח.

לשמחתנו, בתאריך ה-24.7.2018, החליטה הועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים בירושלים לפסול ארבעה מתוך ששת היישובים שביקש להקים משרד הבינוי והשיכון בנגב. הקמת יישובים קטנים לעשירים בלבד, רובם ככולם גם ליהודים בלבד, היא פגיעה בעשרות אלפי בדואים בנגב הנאבקים להכרה בכפרים שלהם מאז קום המדינה.

פעילות הקואליציה:

נייר עמדה 

התייחסות הקואליציה לדיון בועדת הפנים והסביבה בכנסת

החלטת הולנת"ע (ועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים) 

שותפנו לקואליציה:

החברה להגנת הטבע

מגמה ירוקה

האגודה לזכויות האזרח

במקום

 

 

 

 

 

 

 

 

MAZON: A Jewish Response to Hunger

קרן 'מזון' הינה קרן אמריקאית הפועלת בארצות הברית ובישראל במטרה להילחם בגורמים המובילים לרעב ועוני.

פעילותנו:

הקהילה הבדואית בנגב סובלת מעוני מחפיר וחוסר ביטחון תזונתי ונמצאת בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי בישראל. בשיתוף עם מספר רב של ארגונים, פורום דו-קיום פועל לשיפור המצב הכלכלי והחברתי של עשרות אלפי בדואים בנגב בעזרת לובי וסנגור מקומי, בנושאים כגון: תעסוקת נשים ערביות-בדואיות, שיפור כבישי גישה ותחבורה ציבורית, דרישה להקמת גני ילדים ומעוני יום, ועוד.

שותפינו לפרויקט:

המועצה לכפרים הבלתי-מוכרים

ידיד

הטלוויזיה חברתית

מרכז אדוה

העוקץ

שתיל

סיכוי

לאתר קרן 'מזון'

כנס תעסוקת נשים ערביות-בדואיות

הקהילות הבדואיות בנגב סובלות ממצוקה כלכלית ומעוני חמור. קושי מרכזי בא לידי ביטוי בשוק העבודה, כאשר רבים מבני הקהילות סובלים מנחיתות בתחרות על מקום בשוק העבודה, בין השאר בשל הדרה ואפליה כנגדם. כנשים במיעוט אתני, הבדואיות בנגב נתונות לאפליה והדרה כפולה, אשר דוחקת אותן לעוני, אבטלה או תעסוקה בשכר נמוך ובתנאים שאינם הולמים.

על הכנס:

כנס תעסוקת נשים ערביות-בדואיות נתמך על ידי קרן 'מזון' ובשיתוף עם עמותת ידיד ברהט וסידרה-רקמת המדבר.

במסגרת הכנס, עסקנו בחסמים העיקריים המקשים על נשים ערביות-בדואיות בנגב להשתלב בשוק התעסוקה. כמו כן, הבאנו בפני הקהל הרחב עדויות של נשים בדואיות מהכפרים המוכרים, העיירות הממשלתיות והכפרים הבלתי-מוכרים על ההתמודדות היומיומית שלהן עם אפלייה, גזענות, מערכת חינוך משובשת, חוסר בתחבורה ציבורית ובמקומות עבודה ועוד.

בכנס השתתפו נשות ואנשי מקצוע שונים, נבחרות ונבחרי ציבור (כולל נציגים ממשרדי הממשלה השונים) וחברות וחברי כנסת (ח"כ עידא תומא סלימאן, יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה ולשיוויון מגדרי בכנסת; ח"כ אחמד טיבי, סיעת הרשימה המשותפת; ח"כ מיכל רוזין, סיעת מרצ).

ח"כ מיכל רוזין חתמה את הכנס: "אני מאמינה שאתן צריכות שיהיה לכן ייצוג הולם וראוי. אני רוצה לראות אישה בדואית לא רק ברשויות המקומיות, אלא גם בכנסת, ואפילו בממשלה אינשאללה!".  

נייר עמדה תעסוקת נשים ערביות-בדואיות בנגב ספטמבר 2018

דו"ח תעסוקת נשים ערביות- בדואיות בנגב מרץ 2018

 

 

 

 

 

 

 

---

קמפיין ציבורי להחזרת המימון לתכנית להשלמת השכלה למבוגרים

במהלך הפעילות לקידום התעסוקה, נודע על כוונת משרד החינוך להפסיק את תקצוב התכנית להשלמת השכלה שברובה משרתת נשים ערביות- בדואיות (בערך 95% מן המשתתפות). התכנית, המופעלת בידי החברה למתנ"סים, מעניקה השכלה ראשונית לנשים שאינן אורייניות, וכן השלמת השכלה עד לתעודת בגרות לנשים שנשרו מלימודים.

הפורום יזם מהלך סינגורי, שכלל עצומה ציבורית (בשותפות עם "זזים") עליה חתמו 620 אזרחים, מכתב לשר החינוך, נפתלי בנט; שר הכלכה, חיים כץ; ושר החקלאות, אורי אריאל: מטעם חמישה ארגונים (עמותת סדרה, שתיל, מרכז אדוה, מרכז אלחוקוק) , מכתב נוסף לשר ששיגרו ששה ח"כים, הפצת נייר עמדה, ופרסומים רבים באמצעי התקשורת. 

בכל הערוצים הודגש כי בנוסף לשלילת זכויותן של הנשים לחינוך ולאוריינות, שהופרו שוב ושוב בעבר, ביטול התכנית פוגע פגיעה קשה בסיכוייהן להיות מועסקות ואף בסיכוי להתקדם בעבודה.

בעקבות הקמפיין, הודיע משרד החינוך על ביטול הקיצוץ עד סוף 2019. עם זאת, משרד החינוך התחייב לכ-15 כיתות בלבד, במקום 25 הכיתות שהיו קיימות קודם לכן, בתקציב של 2 מיליון שקלים.   

בדיון מהיר בועדת החינוך שביקשו ח"כ מירב בן-ארי, מוסי רז, יוסי יונה וסעיד אלחרומי נכחו למעלה מ-10 חברי וחברות כנסת מכל הקשת הפוליטית ודרשו פה אחד להכיר בחיוניות התכנית ולהבטיח את מימונה והרחבתה גם בשנים הבאות. המאבק בנושא זה ממשיך להתנהל. 

נייר עמדה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

---

יום הנגב בכנסת 

ב- 18.12.18 התקיים בכנסת יום הנגב ביוזמתו של ח"כ טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת). ועדות שונות כדוגמת ועדת הכלכלה, העבודה והרווחה, חינוך, הועדה לקידום מעמד האישה ושיוויון מגדרי והועדה לביקורת המדינה דנו בסוגיות שנגעו בחיי הקהילה הבדואית בנגב ובפרט בחיי ילדים ונשים מהכפרים הבלתי-מוכרים. 

פורום דו-קיום נכח במסר ועדות ואף הציג את עמדתו בנושא של מעונות היום, בועדה לביקורת המדינה:

מעון יום הינו אחד האמצעים המרכזיים להבטחת אפשרות של הורים, ובפרט נשים, להשתתפות בשוק העבודה. מחקרים מלמדים כי שיעור התעסוקה של נשים ערביות בנגב מושפע לשלילה מהיעדר מסגרות מספיקות לגיל הרך, בכלל, והיעדר מעונות יום הפועלים במסגרת יום ארוך בפרט.

בשנים 2014-2015 פעלו 5 מעונות בארבעה ישובים בדואים: רהט, תל שבע, ערערה בנגב וחורה. בשלושה יישובי קבע ותיקים נוספים, וכן ב- 11 יישובים של המועצות האזוריות נווה מדבר ואלקסום, לא פעלו מעונות כלל.

כיום פועלים בנגב 12 מעונות יום בשישה ישובים בדואים (חורה, כסייפה, ערערה בנגב, רהט, שגב שלום ותל שבע). במעונות אלו מטופלים כ-815 ילדים המהווים כ-2% מכלל הילדים הבדואיים בגיל הרך בנגב (מתוך 33,000 בגילאים 0-3).

כמו-כן, קיימים כיום 236 משפחתונים ביישובים הבדואים בנגב בהם מטופלים כ- 1,120 ילדים המהווים בערך 3% מכלל הילדים הבדואים בשכבת הגיל המדוברת. בסך הכל, מצויים במסגרות לגיל הרך המפוקחות על ידי המדינה רק כ- 5% בלבד מן הילדים ביישובים הבדואים בנגב (גילאים 0-3), זאת בהשוואה ל-27%  ביישובים היהודיים.

דברים שאמרה טל אברך, רכזת הסנגור של הפורום, בועדה לביקורת המדינה

 

 

 

---

הכנס למאבק בעוני ויצירת פתרונות באוניברסיטת חיפה

האוכלוסיה הבדואית בנגב מצויה במצב של עוני מחפיר כבר עשרות שנים. קהילה זו מתאפיינת בשיעורים גבוהים של אבטלה, ובפערים מגדריים עמוקים בשיעורי התעסוקה והשכר. במרוצת השנים מספר ועדות ותוכניות ממשלתיות עסקו בצורך להעלאת שיעורי התעסוקה בקרב האוכלוסייה הבדואית בכלל, ובקרב נשים בדואיות בפרט, על מנת לחלץ משפחות ממעגל העוני.

הכנס למאבק בעוני נערך ב-20.12.2018 לראשונה מחוץ לכותלי הכנסת בהובלת הפורום למאבק בעוני ותכנית הדגל של אוניברסיטת חיפה. 

פורום דו-קיום בנגב לקח חלק בהכנת הכנס ובהשתתפות בשולחן העגול על תעסוקת נשים ערביות פלסטיניות. מטרת הדיון בשולחן העגול היא לבחון אפשרויות יצירתיות להרחבת הפיתוח הכלכלי-מקומי ביישובים הערביים, באופן שיאפשר הרחבת הזדמנויות תעסוקה לנשים בסמוך למקום מגוריהן על מנת להגדיל את הזדמנויות התעסוקה ושיעור השתתפותן בעולם התעסוקה. אחד הפרויקטים היכול לשמש כמודל, הוא מתן מענה כוללני לנשים בתחום התעסוקה וההעצמה הכלכלית, כולל פיתוח כלכלי-מקומי בר-קיימא. 

בשותפות עם עמותת סדרה (לקיה) ועמותת ערוס אלבחר (יפו) כתבנו נייר עמדה והצגנו אותו בכנס אל מול ארגונים אחרים, נציגים מהמגזר הציבורי ומהמגזר העסקי. 

כנס העוני- שולחן עגול תעסוקת נשים ערביות