Negev Coexistence Forum for Civil Equality
פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי
منتدى التعايش السلمي في النقب من أجل المساواة المدنية

"התקופה הקשה ביותר שידעו הערבים-בדואים בנגב": דו"ח חדש חושף לראשונה את מימדי הריסות-הבתים בדרום בשנה שחלפה.

30.07.2020

"הנגב הוא מרחב משותף ערבי-יהודי שמדינת ישראל מתכחשת לו"

דו"ח חדש של פורום דו-קיום בנגב חושף לראשונה את המספרים האסטרונומיים: 2241 בתים נהרסו, 33% לפני שבכלל יצא צו-הריסה – עליה של 146% מהשנה שחלפה. שיעור ההריסות העצמיות זהה לשנה שעברה, 88% מהתושבים מעדיפים להרוס את בתיהם בעצמם להימנע מקנסות גדולים וכניסה של כוחות שיטור חמושים לכפר. תחת ידו של אורי אריאל, שר החקלאות היוצא, נהרסו 8972 בתים בכפרים הבדואים בנגב. התושבים מסכמים: "מדובר בתקופה הקשה ביותר שידע הנגב, אפילו הקורונה והמשבר הכלכלי לא עוצר את כוחות האכיפה בשליחות הימין הקיצוני".

בשנת 2019 נרשמה עלייה משמעותית של 19% במניין ההריסות שמבוצעות לפני שהוצא צו הריסה, ככל הנראה תוצאה של עבודת מחלקת החקירות ב'יחידת יואב' אשר פותחת בתיקי חקירה והליכה פליליים נגד בעלי המבנים הללו. בהמשך ישיר לכך, ב-2019 גורמי-האכיפה השונים הקימו וקידמו יחידות המכונות 'מרחבי הסדרה' ו'מרחבים ייעודיים' ל'אכיפה מקמת הסדרה', על מנת לקדם את תוכנית החומש של רשות הבדואים. מנגנון זה מופעל באמצעות צווים שיפוטיים, השתת קנסות מנהליים בסכומים גבוהים (עד 300,000 ש"ח), נוכחות מתמדת של פקחים וכוחות משטרה בשטח, איומים, ושימוש ברחפנים. 

פעילות זו נקבעת על פי סדר העדיפויות של רשות הבדואים, רשות המציגה את עצמה לכאורה כמי שפועלת למען הקהילה הבדואית. לפי דוח המנהלת לתאום פעילות האכיפה משמשת לה "כגורם ממריץ… להגיע להסכמי פינוי עם התושבים". על מנת לתת מענה לפעילות זו, נבנתה תוכנית עבודה שנתית בשיתוף עם גורמי האכיפה, רשות-הבדואים, והמשטרה. כך למשל נפתחו במחצית הראשונה של 2019 יותר מ- 833 תיקים משפטיים, ו- 547 תיקי חקירה ביחידת יואב בהם נחקרו מאות תושבים ותושבות. במסגרת זו, ניהלה יחידת יואב שלוש תביעות נגד אזרחים בדואים להשבת עלויות ההריסה, מנגנון נוסף המטיל מורא על משפחות שגם כך מצבן הכלכלי אינו איתן. 

ואם בעבר חוו התושבים ביקורים בלי פוסקים, היום הם גם נתונים למעקב מהאוויר. בשנתיים האחרונות נפתחו תיקי חקירה רבים בשל המידע המגיע משימוש ברחפנים וטכנולוגיית Simplex ל"פענוח חריגות בנייה". בעזרת מערכת צילום ייחודית רחפנים אלו אוספים מידע על כל חריגת בנייה ומעבירים אותן לרשויות האכיפה. השימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים נגד אוכלוסייה מוחלשת ודלת אמצעים מגביר את תחושת הייאוש והניכור בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב. חסיין אל-רפיעה, נציג המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים, ותושב הכפר ביר אל-חמאם, שם נהרסו 2 בתים לפני כשבועיים הגיב לנתונים: "רק לפני כשבועיים נכנסו לכפר שלנו – יישוב של 4000 אזרחים ואזרחיות, עשרות שוטרים חמושים כדי להרוס שני בתי מגורים, ומאז הם לא נותנים לנו מנוח – רק כוח הם מכירים! הם נכנסו לתוך הבתים של התושבים, בתים שבכלל אין עליהם צו הריסה, הפחידו את הנשים והילדים והטילו מורא גדול על הקהילה שלנו. יש פתרון שאפילו מנהל התכנון המליץ עליו – להכיר ולהסדיר את הכפרים במקומם! הפגנו בבאר שבע, הפגנו בצומת הכפר, ולא נפסיק להיאבק עד שיוכרו הכפרים ונוכל לחיות עם מים, חשמל, מוסדות חינוך מסודרים לילדים שלנו, ובעיקר – שלום וביטחון. מדובר בתקופה הקשה ביותר שידע הנגב, אפילו הקורונה והמשבר הכלכלי לא עוצר את כוחות האכיפה בשליחות הימין הקיצוני.  אנחנו קוראים לשר החדש עמיר פרץ להתעורר ולעודד פתרונות מוסכמים, לא בכפייה ובכוח"

בתגובה לגל ההריסות, שנמשכו גם בתקופת הקורונה, הפגינו תושבי הכפרים הלא-מוכרים בהמוניהם בבאר-שבע, וכן בצמתי הכפרים רח'מה וא-זרנוג, ביוזמת המועצה לכפרים בלתי-מוכרים וארגונים שותפים נוספים. 
חיה נח, מנכ"לית פורום דו-קיום בנגב מסרה: "הנגב הוא מרחב משותף ערבי-יהודי שמדינת ישראל מתכחשת אליו. היא יצרה ואקום תכנוני, שביטויו הוא חוסר הכרה בכפרים. על המדינה לחדול מיד מהמבצע האלים בו פתחה  אם בגלוי, ואם במעטה של פיתוח כלכלי, ולהציע פתרונות אמיתיים ומותאמים לאוכלוסייה ולא רק עיור כפוי, שכבר הוכיח זה מכבר את כשלונו. השוטונות חייבים להפסיק להתייחס לאזרחים הערבים-הבדואים כאויבים, ולהבטיח את מימוש מלוא זכויותיהם לדיור, ביטחון, וחיים בכבוד – הכרה בכפרים הוא הפתרון הצודק, ההוגן והמתבקש!"

לקריאת הדוח

הפרוייקט הוא חלק מפרוייקט משותף הממומן על ידי האיחוד האירופי. התכנים הם באחריותו הבלעדית של פורום דו קיום בנגב לשיווין אזרחי , ואין התייחס אליהם כמשקפים את עמדת האיחוד האירופאי.