הרכבת ממשלה בפעם הרביעית בשנתיים אינה משנה את המציאות איתה מתמודדת האוכלוסייה הערבית בדואית בנגב תחת מתקפה של הרס ועקירה שהמדינה מנהלת כלפיהם.
בכפר תל עראד בו חיים כ1700 אזרחים ערבים בדואים, תולו רשויות המדינה כ100 צווי פינוי על בתי התושבים. תושבי הכפר הופנו מאדמותיהם המקורית לאדמות תל עראד בשנות ה50, אך יישובם לא זכה לתשתיות בסיסיות, שירותים והכרה עד עצם יום זה.
על אף הקשיים הבלתי אפשריים איתם התמודדו תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בשנת התפרצות מגפת הקורונה, בתחומי התעסוקה שהביאו לאבטלה גבוהה, החינוך ואבדן שנת לימודים שלמה בשל מחסור בתשתיות אינטרנט, רשויות המדינה מתעדפות להשקיע מאמצים במדיניות של עקירה ונישול ולפנות כפר שלם.
גורלם של כ90,000 תושבי הכפרים הבלתי מוכרים אינם נלקחים בחשבון. על הממשלה הבאה להכיר בכפרים הבלתי מוכרים ולהפסיק את המדיניות האכזרית של הריסה ופינוי.