החל משנת 1999, במסגרת מספר החלטות ממשלה, החליטה המדינה להכיר ב-11 כפרים בדואים בלתי מוכרים בנגב. עד לשנת 2013 השתייכו הכפרים הללו למועצה האזורית אבו-בסמה, והחל משנת 2013 עם פיצולה של המועצה, הם פוצלו לשתי מועצות אזוריות, נוה מדבר ואל-קסום.

על אף החלטת המדינה להכיר בכפרים, בפועל, אין הבדלים משמעותיים בין הכפרים הללו לבין הכפרים שנותרו בלתי מוכרים. במרבית הכפרים הללו אין תכנון, כך שתושביהם לא יכולים לקבל היתרי בניה, מדיניות הריסות הבתים בכפרים הללו נמשכת, ותשתיות כמו מים וחשמל אינן זמינות לתושביהם.