Negev Coexistence Forum for Civil Equality
פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי
منتدى التعايش السلمي في النقب من أجل المساواة المدنية
הפורום בתקשורת
ללא מיגון: מבט מאלבאט אלע'רבי. חיה נח 21.12.23
שבעה מתוך 19 ההרוגים מפגיעת רקטה הם בדואים. באין צופרים ואין מרחבים מוגנים, האזרחים הבדואים המופקרים בנגב נאלצים להתמודד עם טיעונים משפטיים לכאורה למניעת מיגון, ופיקוד העורף דבק במחדליו.
הבדואים בנגב: סכנת גל פיטורים. חיה נח 21.11.23
הבדואים בנגב נפגעו בטבח ב-7 באוקטובר, השתתפו בחילוצים ובסיוע ואף באירוח מפונים, וכעת נתונים בסכנת קריסה כלכלית. קיפאון בענפי הבנייה, החקלאות והתיירות משאיר את האוכלוסייה הענייה, שגם בשגרה סובלת מחסמי תעסוקה, בפני משבר חמור.
לא במהירות הבזק: מדוע לא הותקנו תשתיות טלפון בישוב המוכר יותר מ-15 שנה? גלגלצ. 10.1.2022
בדקה 6, מנכ"לית הפורום, חיה נח מדברת על מחסור ותשתיות וההשלכות ללמידה מרחוק. הכרזה ש20% מהלמידה תהיה למידה מרחוק. יישובים מוזנחים חווים מחסור במיים, אינטרנט, וחשמל. רשות האנטרנט לא מתקינה תשתיות בבתי ספר ובתי התלמידים גם בכפרים המוכרים. אין תשתיות ללימוד מרחוק, רק 13% מהילדים קבלו אמצעי קצה. הפורום דו קיום פנה למשרד התקשורת, ולמשרד התקשורת יחד עם הקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטת ירושלים ועם האיגוד האנטרנט. הוצאנו נייר עמדה עם עמותת נשים סדרה והארגונים שפנינו לשמרדי הממשלה, בלי מענה עד כה.
מאות שוטרים אבטחו צוות של קק"ל בעבודות בכפרים הבדואים; תושבים ועיתונאי עוכבו הארץ, נתי יפתג'קי חורי ודיאא חאג׳ יחיא. 10.1.2022
מאות שוטרים הגיעו הבוקר (שני) לאזור הכפר סעווה הסמוך לחורה בנגב כדי לאבטח צוות של קק"ל המכשיר במקום קרקע לייעור. השוטרים הגיעו מלווים בטרקטורים ודחפורים, ותושבים החלו להתקהל שם כדי להביע מחאה על העבודות. בשלב כלשהו החל חיכוך עם השוטרים שבמהלכו עוכבו לחקירה כמה אנשים, בהם העיתונאי יאסר אל-עוקבי מרדיו נאס
הבדואים בנגב הם לא אזרחים סוג ב', אלא סוג ג' הארץ, חיה נח וחנאן אל-סאנע. 18.10.2021
בשנה האחרונה גברה האלימות בקהילה הבדואית, ולנו ידועים לפחות עשרה מקרי רצח במהלך 2021. הקמפיין בתקשורת נגד הבדואים מתעלם מהעובדה ש80% מהקהילות בדואיות חיות מתחת לקו העוני והמדינה ממשיכה להתעלם מזכותם הבסיסי לשירותיים בסיסיים, חינוך ותעסוקה.
לשטח את העקומה? יותר חשוב לשטח בתים בישובים הבדואים, שיחה מקומית, חיה נח. 13.05.2020
"גם בזמן הקורונה, המשיכה הרשות להתיישבות הבדואים לחלק צווי הריסה בכפרים הלא מוכרים בנגב. ברגע שהוכרזו הקלות, הם חזרו להרוס בתים. אמבולנסים לא נכנסו לכפרים בזמן הקורונה, פקחי הרשות – כן."
חיה נח, מנכ"לית פורום דו-קיום בנגב, על מדיניות הריסות ונישול התושבים הבדואים מאדמתם גם בזמן הקורונה.
בעודו מנסח כתב אישום חריף נגד הבדואים, לקלמן ליבסקינד אבד ההקשר , מעריב, חיה נח. 23.04.2020
"לא. הבדואים לא השתלטו על הנגב. הם פשוט חיו בו… שנית, לא. הבדואים לא נאבקים נגד המדינה. רובם הגדול חי כאזרחים ואזרחיות צנועים במדינה… שלוש, לא. הבדואים לא השתלטו על קרקעות. הם היו בעליהן משך מאות שנים לפי המשפט המנהגי המסורתי שנהג באזור, לפי החוק העות'מאני ואף לפי עמדת הממשל הבריטי המנדטורי… ארבע, לא. הבדואים לא מפירים בזדון את חוקי התכנון והבנייה. המדינה הפרה אותם בזדון כשלא החילה אותם על עשרות כפרים בהם חיו בדואים מאות שנים, ולא הציעה להם כל מסגרת תכנונית… חמש, לא. הבדואים לא סירבו להשתלב במפת התכנון."
חיה נח, מנכ"לית פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי, בתגובה למאמרו מלא השטנה של קלמן ליבסקינד, "משטרת השבטים".
עתירה דחופה לבג"ץ: לחבר את התלמידים הערבים בנגב ללמידה מרחוק, שיחה מקומית, אורן זיו. 06.04.2020
יותר מ-50 אלף תלמידים ב-48 כפרים אינם מחוברים לחשמל ולאינטרנט, ומאז שהופסקו הלימודים הם נותרו מנותקים לגמרי. בעתירה נטען כי חוסר אפשרותם להתחבר ללמידה מרחוק פוגע אנושות בזכותם לחינוך שווה, וצפוי להגדיל את הפערים בינם לבין יתר בני גילם.
בעתירה משותפת לבג"ץ יחד עם ארגון עדאלה, דרשנו לחבר את התלמידים הבדואים בנגב למערכת הלמידה מרחוק.
מצב הכפרים הלא מוכרים עלול להפוך את הנגב לצפון איטליה, שיחה מקומית, אורן זיו. 25.03.2020
בכפרים הבדואים הלא מוכרים חיים מאות אלפי אזרחים ללא תשתיות כמו מים וביוב, ללא שירותי רפואה הולמים ולא קיימים בהם תנאים פיזיים שמאפשרים לקיים את הוראות משרד הבריאות לגבי וירוס הקורונה. ולמרות כל זאת, הרשויות ממשיכות לאכוף הריסות בתים ושדות של תושבים בדואים בכפרים.
ביום ראשון הגיעו פקחי תכנון ובנייה של משרד האוצר לכפר הלא מוכר רַחַ׳מָה שליד ירוחם וחילקו צווי הריסה למבנים ששופצו לאחר שניזוקו בשיטפון לפני שבועיים, כאשר הם מפרים לחלוטין את הוראות משרד הבריאות.
בעקבות פעולות האכיפה, פנו פורום דו-קיום בנגב ושורת ארגונים נוספים לרשויות בדרישה לעצור את כל פעולות הריסת הבתים והשדות וחלוקת הצווים בזמן משבר הקורונה. בפנייה ליועץ המשפטי לממשלה נכתב כי "בלתי סביר בעליל שהמדינה החליטה להורות לאנשים להסתגר בביתם, ובד בבד מורה על הריסת בתים. הוראה זו עלולה למנוע את השגת מטרת המדינה ולגרום לפגיעה בריאותית, וחלילה אף לעלות בחיי אדם. בלתי סביר שמשפחה שאמורה להיות מבודדת בביתה ואולי אף בניה נתונים תחת הוראת בידוד ביתי תסולק אל הרחוב".
הבדואים בדרום: "מבקשים מאיתנו להסתגר בפחונים, ואז באים להרוס גם אותם", זמן ישראל, עומר שרביט. 24.03.2020
בשיא משבר הקורונה, הוציאו פקידי האוצר צווי הריסה למבנים רבים בכפרים הלא-מוכרים של הבדואים בדרום, ועקרו גידולים חקלאיים.
23 ארגוני חברה אזרחית פנו השבוע ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בדרישה להפסיק את הריסות הבתים וחריש השדות. "בלתי סביר בעליל שבנסיבות הנוכחיות משפחה שאמורה להיות מבודדת בביתה ושאולי בניה נתונים בבידוד ביתי, תסולק לרחוב או לבתי השכנים וקרובי משפחה", כתבו לו.
משרד החינוך: לא נמצאו שני מיליון שקלים לתוכנית לקידום השכלת מבוגרים בדואים, הארץ, אלמוג בן זכרי. 11.08.2019
בשבוע שעבר קיימה עמותת "פורום דו-קיום בנגב" יחד עם עמותת סידרא והמועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב כנס ברהט שדן בנושא. בכנס תבע יו"ר הועדה העליונה של ערביי הנגב סעיד אלחרומי ממשרד החינוך להקצות ארבעה מיליון שקלים לתוכנית ולהרחיבה. "לא ייתכן שמשרד שתקציבו 60 מיליארד שקלים לא מוצא ארבעה מיליון שקלים עבור הנשים הבדואיות, שקופחו בתקציבו בעשורים הקודמים והן קורבנות של מחדליו", אמרו מארגני הכנס. ח"כ רדיר מריח (כחול לבן) הוסיפה כי "זו בושה וחרפה למדינת ישראל. משרד החינוך חייב לעשות כל מאמץ כדי לתת מענה לצרכים בסיסיים אלה".
לצלם את אום אל-חיראן בספירה לאחור. ורד לי, הארץ. 20.03.2019
ספר הצילום "אום אל-חיראן – רגעי פרידה מהכפר", מתעד מנקודת מבט נשית של תושבות הכפר את החיים בכפר הלא מוכר בנגב, שתושביו נאלצו באפריל 2018 לאחר מאבק ממושך, לחתום מאין ברירה על הסכם פינוי ומעבר ליישוב חורה. תקופת הפרידה מהכפר העומד להינטש תועדה על ידי קבוצת נשים בדואיות שלוקחות חלק בפרוייקט "יסורנה – מצלמות למען זכויות אדם", הפועל בכפר בארבע השנים האחרונות מטעם "פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי". במסגרת הפרוייקט מקבלות המשתתפות מצלמת סטילס ומצלמת וידיאו, הדרכה מקצועית בצילום וחשיפה לנושאי זכויות אדם. הן נפגשות אחת לשבוע בבית בכפר, יוצאות לצלם ברחבי הכפר, מציגות את הצילומים במסגרת השיעור ולומדות לשכלל את שפת הצילום ולנתח את הצילומים תוך דיון על המצב בכפר ועל הווי חייהן כנשים בדואיות בחברה הישראלית.
תקציר תולדות האקטיביזם השיפוטי בישראל, נטעאל בנדל, מקור ראשון, 06.03.2019
בכתבה, מתייחס נטעאל בנדל באופן שלילי לפסיקות בג"צ בנושאים שהביא בפניו פורום דו-קיום בנגב לשיוויון אזרחי. עם זאת, אנחנו גאים וגאות להוות אבן דרך באקטיביזם השיפוטי בישראל ובקידום ערכי זכויות אדם ושיוויון אזרחי. על כן, לקחנו לעצמנו את החופש לנסח מחדש את הכתוב.
2003 – פס"ד פורום דו־קיום בנגב נגד שר התשתיות: בית המשפט מחליט על הקמת גשר לכפר בדואי בלתי-מוכר בנגב. בג"צ קובע כי מאחר שחוק יסוד השפיטה מסמיך אותו להעניק סעד למען הצדק, הרי שהוא רשאי למטרה זו לפסוק בניגוד לחוק התכנון והבניה. בהתאם לכך מורה השופט אליהו מצא למדינה לבנות גשר מעל לנחל חברון, כדי לאפשר לילדי אום-בטין להגיע לבית הספר.
2018 – פס"ד פורום דו־קיום בנגב נגד עיריית באר־שבע: בית המשפט העליון מורה לא לפנות את בית התרבות הערבי-יהודי בבאר-שבע. בג"צ הופך את החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע ומחייב את העירייה לכבד את החוזה בינה לבין העמותה. השופטים קובעים כי אין "פעילות פוליטית" הינה פעילות מפלגתית בלבד ושעיקרון הפלורליזם מחייב את העירייה לא להתערב בתכנים.
אחרי עימות פוליטי, עיריית ב"ש דורשת מעמותה ארנונה של חצי מיליון שקל, הארץ, 30.01.2019
עיריית באר שבע דורשת מהעמותה היהודית-ערבית "פורום דו קיום בנגב" לשלם בדיעבד ארנונה בסך חצי מיליון שקלים, לאחר שניסתה לפנות את העמותה ממקלט ציבורי בשל חילוקי דעות פוליטיים. העירייה טוענת כי העמותה לא שילמה ארנונה כנדרש וחייבה אותם על שבע השנים האחרונות, אך בפורום טוענים כי הם שילמו את כל חובותיהם ושגביית הכסף בדיעבד אינה חוקית ונובעת משיקולים זרים. ב-2006 קיבלו אנשי העמותה היתר מהעירייה להשתמש במקלט ציבורי בשכונה ד' בעיר. אלא שמאז מבצע צוק איתן ב-2014, התעוררו חילוקי דעות פוליטיים בין העירייה לעמותה על רקע כמה אירועים שקיימה, בהם הקרנת הסרט "רעד בעזה", ערב שעסק בסרבנות גיוס ודיון על תעשיית הנשק הישראלית. בחודש שעבר הפסידה העירייה בערעור לבית המשפט העליון, שקבע כי היא לא תוכל לסלק את העמותה מהמקלט הציבורי. בפסק דינם מתחו השופטים יצחק עמית, מני מזוז ועופר גרוסקופף ביקורת על העירייה, וכתבו שפעילותה "צריכה להתבצע מתוך תפיסה שוויונית".
ביהמ"ש העליון מציג: מדינה יהודית, דמוקרטית ופלורליסטית, גלובס, 27.12.2018
ביהמ"ש העליון ביטל פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע שדחה עתירה שהגיש "הפורום לדו קיום בנגב לשוויון אזרחי" על החלטת עיריית באר שבע וראש העיריה רוביק דנילוביץ, לבטל הקצאת מקרקעין לפורום משום שבוצעו על ידיו בנכס פעילות פוליטית הסותרת את תנאי הסכם ההקצאה, שהגביל את השימוש במבנה שהוקצה למטרות קהילתיות בלבד. השופטים יצחק עמית, מני מזוז ועופר גרוסקופף קבעו פה אחד, כי פעילות העיריה בהתאם ל"נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית" יש ותתבצע – "מתוך תפיסה שוויונית המשקפת פלורליזם מחשבתי-חברתי, המתייחס למגוון ההשקפות והדעות בחברה הרלוונטית".
העליון קבע: בית התרבות הערבי-יהודי בב"ש ימשיך לפעול במבנה הציבורי, Ynet בארץ, 26.12.2018
בית המשפט העליון הפך היום (רביעי) את החלטת בית המשפט המחוזי וקבע כי פורום דו קיום בנגב יוכל להמשיך להשתמש במקלט הציבורי שהקצתה לו עיריית באר שבע עבור פעילות בית התרבות היהודי-ערבי "מולתקא מפגש". העירייה ביקשה לפנות את הפורום בטענה שבמקום מתקיימת פעילות פוליטית בניגוד להסכם ביניהם. במהלך הדיון אמר השופט מני מזוז לעורכי הדין מטעם העירייה: "עיקרון הפלורליזם מחייב את העירייה להקצות מבני ציבור למגוון של עמותות, גם כאלו שפועלן אינו עולה בקנה אחד עם הקונצנזוס והאווירה הציבורית". בתחילת 2018 הגיש פורום דו קיום בנגב עתירה לבית המשפט המחוזי, לאחר שהעירייה וראש העיר רוביק דנילוביץ' דרשו ממנו לפנות את המקלט העירוני שבו הוא פועל, בשל התנגדותם לתוכנם של כמה אירועים "שנויים במחלוקת" שנערכו בו.
ב"ש: המקלט ששימש את פורום דו-קיום בנגב ייסגר, Ynet בארץ, 16.05.2018
בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה היום (ד') את עתירת פורום דו קיום בנגב נגד עיריית באר שבע והעומד בראשה,רוביק דנילוביץ'. הפורום עתר, באמצעות האגודה לזכויות האזרח, נגד החלטת העירייה לפנות את המקלט שהוקצה להם. העתירה הוגשה בתחילת השנה לאחר שהעירייה וראש העיר רוביק דנילוביץ' דרשו מהפורום לפנות את המקלט העירוני שבו הוא פועל, בשל התנגדותם לתוכנם של כמה אירועים "שנויים במחלוקת" שנערכו בו. השופט אליהו ביתן קבע כי הפורום הפר את ההסכם עם העירייה, וציין כי ההחלטה לבטל את ההסכם היא חוקית, עניינית ומוצדקת. השופט הדגיש כי אין מדובר בסוגיה של חופש ביטוי אלא בסוגיה חוזית.
מהעמותה נמסר: "מצער לראות שבית המשפט נותן יד לפרשנות הצרה והמוגבלת של פעילות קהילתית ולא רואה בכך מדרון חלקלק שעשוי לסרס ולהשתיק כל פעילות ביקורתית. חבל שהשופט לא רואה את המקרה בפרספקטיבה קצת יותר רחבה נוכח צמצום חופש הביטוי והמרחב הציבורי בישראל בשנים האחרונות. במקום לקדם תפיסה של הידברות, הקשבה, ולאפשר דיונים מעמיקים גם בנושאים שנויים במחלוקת, כנהוג בדמוקרטיה, דבריו של השופט הם פרס לכל אלו המבקשים ליצור פילוג".
בית המשפט לפורום דו-קיום: הוציאו הפעילויות הפוליטיות מנכסים עירוניים, mynet באר-שבע, 22.03.2018
סגן הנשיאה השופט אליהו ביתן הציע כי מועדון מולתקא-מפגש ימשיך להחזיק במקלט אולם יקיים את הפעילויות השנויות במחלוקת, במקום אחר, כלומר בנכסים לא עירוניים. עו"ד דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח, שמייצג את פורום דו-קיום בנגב, התנגד להצעה" "אינני מקבל את ההצעה פעילויות אלה הן בלב הפעילויות של העותר".
שופט בב"ש: פעילות עמותה ערבית-יהודית בעיר – כמו להביא את כהנא לאום אל-פחם, הארץ, 22.03.2018
מהפורום לדו קיום בנגב נמסר: "מועדון מולתקא-מפגש מעולם לא שינה את אופי או מהות פעילותו, מאז נפתח בשנת 2006. פעילות המועדון נועדה לשמש כמרכז לפעילות תרבותית המעניינת את תושבי העיר היהודים והערבים ולשמש זירה לשיח פתוח ומאפשר. בכוונתנו להמשיך ולהיאבק בכל הערכאות המשפטיות לטובת המשך פעילות המועדון, שאנו מאמינים אינה חורגת במאום מגבולות חופש הביטוי".
ביקורת על פורום דו קיום בנגב: "פחות פעילות קהילתית ויותר פוליטית", ynet, 22.03.2018
זה למעלה מעשור שהקצתה העירייה לפורום מקלט עירוני, שבו הוא מנהל בית תרבות יהודי-ערבי בשם "מולקתא-מפגש". לפני כשנתיים, טענו נציגי הפורום, החלה העירייה להתנכל להם, בשל התנגדותה לתוכנן של מקצת הפעילויות שהתקיימו במקלט שעסקו בזכויות מפגינים, בהשפעת מבצע "צוק איתן" על תושבי עזה ובתעשיית הנשק הישראלית.
הספרים החדשים של אמיל זולה, אנדריי ביטוב וגלית דהן קרליבך, הארץ, 17.03.2018
יֻסַוִרֻנַה — מקבץ צילומים של נשים תושבות כפרים לא מוכרים, המתעדות את חייהן ואת הפרת זכויות האדם בכפריהן. התמונות מוצגות בישראל ובחו"ל כדי לחשוף את מצבה של האוכלוסייה הבדואית בכפרים הלא מוכרים. עריכה וכתיבה: סברין אבו כף, עביר אלאטרש, טל הרן, רחל בן פורת וחיה נח. הוצאת פורום דו־קיום בנגב לשוויון אזרחי, 131 עמודים, לא צוין מחיר.
מפורום דו-קיום בנגב נמסר כי "בבית המשפט התברר שלמדינה כלל לא היה אישור לעבוד שם ושהכוחות נכנסו בבריונות ללא כל צו. כאשר כל מה שאתה רואה לנגד עיניך הוא סילוק הבדואים בנגב מאדמתם, גם שלטון החוק הוא כבר לא שיקול. אנחנו נעמוד לצד תושבי ז'חייה, אשר מתכוונים להיאבק על זכויותיהם בבית המשפט ובשטח".
סאגת הפורום לדו-קיום: ראיון עם חיה נח, מנכ"לית העמותה, רדיו דרום, 09.01.2018
בראיון לרדיו דרום על סאגת המולתקא-מפגש אמרה חיה נח, מנכ"לית העמותה: "אנחנו בעד מדינת ישראל חזקה מבחינה אזרחית, אנו מעלים סוגיות ביקורתיות וזה התפקיד של החברה האזרחית בחברה דמוקרטית. אי אפשר שנפתח את הרדיו ונשמע את אותו דבר. יש גם אנשים אחרים עם דעות אחרות, ויש פה הרבה מוסר כפול. עיריית באר שבע נתונה להסתה של גורמי ימין ונכנעת להם לצערי הרב."
דיווח: "לא נושתק", הטלוויזיה החברתית, 04.01.2018
היום, (4 בינואר), ערכו פעילי פורום דו-קיום בנגב מיצג מחאה בעיריית באר שבע. הפעילים התיישבו מול משרדו של ראש העיר, רוביק דנילוביץ', כאשר פיותיהם חסומים במסקנטייפ, במחאה על סתימת הפיות, לטענתם, שמפעיל ראש העיר כנגד מועדון המולתקא-מפגש בשכונה ד'.
יו-טיוב
טוויטר
פייסבוק